בדצמבר 2025, 15 בני אדם נרצחו במתקפת טרור בחגיגת חנוכה בחוף בונדי בסידני, אוסטרליה. באותה שנה, בית הכנסת בגולדרס גרין בלונדון הותקף בבקבוקי תבערה, ובוושינגטון, בירת ארה"ב, נרצחו שני צעירים יהודים מחוץ למוזיאון היהודי. אלו רק חלק מהתקריות ששיבשו לחלוטין את תחושת הביטחון של יהודים ברחבי העולם המערבי. לפי פרסומים, שנת 2025 רשמה את מספר היהודים שנרצחו בעקבות אלימות אנטישמית הגבוה ביותר מזה 30 שנה.
סקר של הוועד היהודי האמריקאי שפורסם בפברואר 2026 גילה שתשעים ואחד אחוז מהיהודים האמריקאים חשים פחות בטוחים בעקבות התקיפות האלימות בשנה האחרונה. הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2024 נרשמו 1,938 פשעי שנאה אנטישמיים בארה"ב, מה שמהווה 69 אחוז מכלל פשעי השנאה על רקע דת. מדובר במספר הגבוה ביותר מאז ה-FBI החל לאסוף נתונים בנושא בשנת 1991.
יותר ממחצית היהודים האמריקאים שינו את התנהגותם מתוך פחד מאנטישמיות, והמספר הזה רק גדל.
באוסטרליה תועדו 588 אירועים אנטישמיים בין אוקטובר לדצמבר 2025 בלבד, לעומת 472 אירועים במהלך כל שנת 2022. בבריטניה הגיע המספר ל-3,700 אירועים בשנת 2025, ובקנדה נרשמו 6,800 אירועים, פי שלושה מהמספר בשנת 2022.
בגרמניה, כמעט מחצית מהקהילות היהודיות דיווחו על איומים ופגיעות בשנה האחרונה, ו-68 אחוז מהם העידו כי חייהם הפכו לפחות בטוחים מאז 7 באוקטובר 2023. התמונה העולמית מראה, שהאנטישמיות לא רק עולה, היא הופכת להיות קטלנית יותר ונורמלית יותר בשיח הציבורי. כשמדברים על כל הנתונים האלה ביחד, צצה השאלה המתבקשת: מה ישראל עושה כדי להציע חלופה אמיתית ליהודים שמחפשים מקום בטוח?
הצעד בכיוון הנכון נתקע בשטח
בסוף מרץ 2026 נחקק חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה, שנכנס לתוקף רטרואקטיבית מתחילת ינואר 2026. החוק מיועד לעולים חדשים ותושבים חוזרים שעלו או חזרו לישראל מיום 5 בנובמבר 2025 ועד לסוף 2026. המטרה המוצהרת: לעודד עלייה וחזרה לישראל על רקע הגידול בתופעות האנטישמיות והאנטי-ישראליות ברחבי העולם, ובמקביל לגשר על כשלים שהתגלו בחקיקה הקיימת.
עו"ד יהושע פקס ממשרד דקר פקס לוי, העוסק ביעוץ הגירה ועליה, מסביר את הרקע לחוק: "משפחות רבות שתכננו לעשות עלייה גילו שהן נופלות בין הכיסאות. עולים חדשים זכאים לפטור ממס למשך עשר שנים על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, אבל כשהם המשיכו לעבוד מישראל עבור הלקוחות שלהם בחו"ל, רשות המיסים קבעה שמדובר בהכנסה חייבת. זה יצר מצב אבסורדי שבו אנשים עם קשרים עסקיים בינלאומיים פחדו לעלות לישראל כי לא ידעו איך יתמודדו עם המיסוי".
החוק החדש מנסה לפתור את הבעיה הזו באמצעות פטור ממס על "הכנסה מזכה", כלומר, הכנסה מיגיעה אישית שהופקה או נצמחה בישראל. ההטבה ניתנת בצורת תקרות משתנות: 600,000 שקל בשנת 2026, מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2027-2028, ולאחר מכן דעיכה הדרגתית ל-350,000 שקל בשנת 2029 ו-150,000 שקל בשנת 2030. במקביל, החוק מעניק הגנה מפני יצירת "מוסד קבע" לחברה זרה שיחיד מוטב עובד עבורה מישראל, וזאת כדי למנוע מצב שבו החברה הזרה תחויב במס חברות בישראל.
"זה צעד חשוב בכיוון הנכון", אומר עו"ד פקס, "אבל יש כאן פער בין הכוונה למציאות. החקיקה הזו נועדה למשוך בעיקר שכירים, לא יזמים ובעלי עסקים שהם בדיוק האנשים שישראל צריכה".
היזמים נשארים בחוץ
הבעיה המרכזית, לדבריו של עו"ד פקס, נעוצה בהגדרות המצמצמות של החוק. "החוק לא מעניק הגנה ממוסד קבע לבעלי מניות מהותיים, כלומר אנשים שמחזיקים מעל 10 אחוז בחברה הזרה. יזמים רבים מנהלים את העסק שלהם דרך חברה פרטית ומחזיקים בה באופן טבעי מעל אחוז ההחזקה הזה. זה אומר שאותם יזמים שהיו יכולים להביא עימם השקעות, ידע ויכולות יזמיות, נשארים חשופים לטענות של מוסד קבע ולחבות מס על החברה הזרה בישראל. הם נדרשים עדיין לקבל ניתוח פרטני של הפעילות שלהם מישראל על רקע אמנות המס הרלוונטיות, וזה לא פשוט ולא זול".
מעבר לכך, החוק מחריג פעילויות עסקיות רבות בישראל כמו מסחר במקרקעין ופעילות בשוק ההון. ברמה הטכנית, החוק מגביל גם זוגות או קרובי משפחה מלעבוד בחברה ששייכת רק לאחד מהם. "זוג שעלה בשנת 2026 ורוצה ליתן שירותים מישראל נדרש לפתוח שתי חברות נפרדות בבעלות נפרדת כדי לזכות בהטבות", מציין עו"ד פקס. "זה נשמע מאוד עומס בירוקרטי מיותר שלא לוקח בחשבון איך משפחות מתפקדות באמת".
למשרד עו"ד דקר, פקס, לוי באתר zap משפטי
לאתר של משרד עו"ד דקר, פקס, לוי
מאזן הגירה שלילי
מאזן ההגירה של ישראל לסוף 2025 היה שלילי ועמד על כ-20 אלף איש. זאת אומרת, יותר אנשים עזבו את המדינה מאשר באו אליה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2025 עזבו את ישראל 69,300 תושבים וחזרו רק 19,000. אבל יש גם נקודת אור והיא העלייה ממדינות המערב, שעלתה בצורה משמעותית. העלייה מצרפת קפצה ב-45 אחוז ל-3,300 עולים, העלייה מארצות הברית עלתה ב-12 אחוז ל-4,150 עולים, והעלייה מבריטניה גם היא עלתה. לפי הערכות, מעל 30,000 יהודים ברחבי העולם פתחו תיקי עלייה בשנת 2025, מה שמצביע על כוונה רצינית להעתיק את מקום מגוריהם לישראל.
הבעיה היא שהחוק מוגבל בזמן. הוא חל רק על אנשים שעלו או חזרו בין נובמבר 2025 לסוף 2026, ולא הוארך עד כה. "המצב הביטחוני המורכב בישראל, לצד הקשיים הטבעיים הנלווים להעתקת מקום המושב של משפחה, גורמים למשפחות רבות לדחות את מועד העלייה. אם החוק לא יוארך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם חוק על הנייר בלבד", אומר עו"ד פקס.
מה צריך לקרות עכשיו?
בהינתן הנתונים המטרידים מרחבי העולם על אנטישמיות גואה ועל תקיפות אלימות נגד יהודים, ישראל צריכה לחשוב מחדש על הגישה שלה לעלייה. החוק הקיים הוא התחלה, אבל הוא לא מספיק. עו"ד פקס מציין שלושה צעדים שהממשלה צריכה לשקול. "ראשית", הוא אומר, "להאריך את תוקף החוק מעבר לשנת 2026 ולהפוך אותו לתוכנית רב שנתית. שנית, להרחיב את ההגנה ממוסד קבע גם לבעלי מניות מהותיים שיכולים להוכיח שהפעילות שלהם לגיטימית ואינה נועדה להימנע ממס. שלישית, לייצר מסלול מהיר ופשוט לרישוי מקצועי ולהסרת חסמים בירוקרטיים שמונעים מעולים מקצועיים לתרום לכלכלה הישראלית".
בנוסף, לפי יהושע פקס, עורך דין הגירה לישראל המדינה חייבת להתמודד עם שאלות מהותיות יותר מהטבות המס. "למשל", הוא מסביר, "איך מבטיחים ביטחון אישי כשעצם המצב הביטחוני מהווה חסם לעלייה? איך מפחיתים את עלויות הדיור המרקיעות שחקים? איך מבטיחים איכות חינוך ושירותי בריאות שיתחרו במה שמשפחות יהודיות נהנות ממנו היום בארצות הברית, בבריטניה או באוסטרליה?".
לדבריו, אף שישראל רוצה להיות בית לכל יהודי, המציאות המורכבת שלה וההגבלות הטכניות שהיא שמה על אנשים שרוצים לעשות עלייה יוצרות מצב שבו החלום והמציאות לא תמיד נפגשים. "כשמשפחות יהודיות בעולם מתלבטות אם לעזוב את המקום בו גדלו מתוך פחד על חייהם", הוא מסכם, "ישראל צריכה להיות מוכנה להציע לא רק הטבות מס אלא חזון ברור של חיים טובים יותר, בטוחים יותר, ומלאים בהזדמנויות".
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי