התשדירים משקפים את התחושה הכללית בציבור, שלא מגלה ענין רב בבחירות. שני המועמדים הם לא הבחירה הראשונה שלו. הציבור רצה שהמועמדים יהיו פרס ונתניהו. הציבור גם לא מאמין שבחירה באחד המועמדים באמת תעשה איזו שינוי במצב הבטחוני והמדיני.
הבוקר שמעתי שיחה בין שני אנשים: אחד שאל את השני:"תגיד אתה חושב שיהיה שינוי" (הוא התכוון כמובן האם שרון ינצח את ברק). והשני השיב לו:"לא משנה מי ינצח שינוי לא יהיה". זוהי התחושה הכללית, והתשדירים מהווים מראה של התחושה הכללית של הציבור.
דבר נוסף, הסקרים שמצביעים על פער גדול לטובת שרון גם הם מפחיתים את הענין הכללי במערכת הבחירות וכתוצאה מכך גם בתשדירים.
בנוסף לזה נדמה לי שגם התשדירים עצמם תורמים להרדמת הציבור. תפקידו של תשדיר טוב הוא להיות כל כך מענין עד שהוא עצמו יהפוך להיות אייטם במהדורות החדשות. זה כמעט שלא קורה. התשדירים לא מספיק פרובוקטיביים כדי לייצר ערך חדשותי. ולכן, הענין בהם נמוך כבר עכשו, והוא ילך ויפחת.
מה צריכים מנהלי הקמפיינים לעשות בתשדירים
המצב הנוכחי מאד נח לליכוד. מבחינתו כל יום תשדירים שעובר בלי גלים, רק מקדם את שרון לזכיה בבחירות, כי מצב הסקרים הוא כזה שרק אם יקרה משהו דרמטי יהיה מהפך בדעת הקהל, וברק ינצח. את זה יודעים כולם. עכשיו, משהו דרמטי יכול להיות אירוע שלא קשור לתשדירים. אבל, אם אין כזה התשדירים הם בעצם ההזדמנות האחרונה של ברק - ליצור רעש תקשורתי, לעורר את הציבור. לכן התשדירים של העבודה חייבים להיות הרבה הרבה יותר אגרסיביים ותוקפניים כלפי שרון.
אמנם ברק הוא ראש הממשלה ובדרך כלל בקמפיין בחירות מתקיף המועמד שבאופוזיציה את ראש הממשלה. כאן אצלנו היוצרות התהפכו. בעיני הציבור, לאור הסקרים, שרון הוא בעצם כאילו כבר ראש הממשלה, והקמפיין של ברק הוא זה שצריך לתקוף אותו, את האישיות שלו, את ההתנהלות שלו לאורך השנים; אולי אפילו לספק גילויים חדשים על מעשיו של שרון משנים עברו כדי לספק דרמה, שידברו עליה. כי אם לא תהיה כזאת גם לא יצפו בתשדירים, וגם לא יהיה שינוי בתוצאות.