היורשת של איינשטיין? הפיזיקאית שדחתה בבוז את המיליארדר המפורסם

יש אנשים שהמוח שלהם פועל בתדר אחר, וכבר מילדות היה ברור שסברינה גונזלס פסטרסקי היא אחת מהם. הצעירה, כיום בת 32, לא הסתפקה בצעצועים רגילים כשהייתה קטנה. בגיל 12 היא כבר בנתה מטוס אמיתי במוסך הביתי של משפחתה בשיקגו, תוך שהיא לומדת בעצמה ובאופן עצמאי לחלוטין את חוקי האווירודינמיקה וההנדסה.

כשהייתה בת 16, היא הטיסה את כלי הטיס שבנתה בשמי קנדה ללא מדריך או רשת ביטחון. הגישה שלה למדע ולחיים סוכמה במשפט אחד חד כשהסבירה שאמונה לא גורמת למטוסים להמריא, אלא פיזיקה. למרות הכישרון המוכח, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) דחה את מועמדותה בתחילה. היא מצידה לא ויתרה, שלחה להם סרטון שלה מטיסה את המטוס שייצרה מאפס - והתקבלה מיד לסמסטר הבא.

הפיזיקאית האמריקאית ממוצא קובני סיימה את התואר הראשון שלה עם ממוצע ציונים מושלם והמשיכה ישירות למסלול דוקטורט באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. שם, היא החלה לצלול אל תוך הבעיות הסבוכות ביותר של הפיזיקה, וחקרה נושאים כמו כבידה קוונטית, חורים שחורים ומבנה המרחב-זמן - בדיוק אותן חידות שאלברט איינשטיין הקדיש את העשורים האחרונים של חייו בניסיון לפתור, ללא הצלחה מלאה.

במהלך מחקרה בהרווארד, היא ועמיתיה זיהו תופעה מורכבת הנוגעת לאופן שבו גלי כבידה נושאים מידע. כשהיא פרסמה מאמר על התגלית הזו, הוא זכה לציטוט ישיר מהפרופסור המנוח סטיבן הוקינג, מה שנחשב לאחת מההכרות המדעיות היוקרתיות ביותר שחוקרת בדורה יכולה לבקש. התהילה האקדמית הזו הפכה אותה לשם החם ביותר בעולם המדע, עד שג'ף בזוס, מייסד אמזון וחברת חקר החלל בלו אוריג'ין, פנה אליה באופן אישי.

טייקון הטכנולוגיה הציע לה להצטרף לשורות החברה שלו, אך התשובה שלה השאירה את עולם העסקים המום. היא פשוט סירבה בטענה שהיא לא רוצה להפוך מיליארדרים לעשירים יותר, ושהמטרה היחידה שלה היא להבין איך היקום עובד. החוקרת, שזכתה מהרווארד (והתקשורת) לכינוי המחייב "יורשתו של איינשטיין" - תואר שאותו היא דוחה בצניעות וטוענת שהיא רק סטודנטית שיש לה עוד המון ללמוד - לא עצרה שם.

אוניברסיטת בראון הציעה לה חבילת הצטרפות מפתה במיוחד בסך 1.1 מיליון דולר (כ-4 מיליון שקלים), אך גם לה היא סירבה. במקום זאת, היא בחרה לעבוד במכון מחקר ללא מטרות רווח בקנדה, אשר מושך אליו את בכירי הפיזיקאים התיאורטיים בעולם. שם היא מרגישה שהיא יכולה להתמקד במדע טהור ללא הסחות דעת מסחריות או לחצים כלכליים.

כיום, היא עומדת בראש מיזם מחקרי שאפתני שמטרתו להבין את היקום הפיזי שלנו כהולוגרמה. עבור מי שאינו פיזיקאי, הרעיון נשמע כמו מדע בדיוני: התיאוריה גורסת כי כל המידע שמרכיב את המציאות התלת-ממדית שלנו, על כל הגלקסיות והכוכבים שבה, מקודד למעשה על גבי מעטפת דו-ממדית שעוטפת את היקום. בדומה למדבקת הולוגרמה שטוחה שיוצרת אשליה של עומק כשהאור פוגע בה, כך גם המציאות המוכרת לנו עשויה להיות השלכה של קוד פיזיקלי שטוח.

הפרויקט הזה מנסה לאחד את תורת היחסות של איינשטיין, שמסבירה היטב גופים ענקיים, עם מכניקת הקוונטים שעוסקת בחלקיקים זעירים. חיבור השתיים נחשב לגביע הקדוש של הפיזיקה המודרנית, והגישה ההולוגרפית מציעה פתרון אלגנטי לסתירות ביניהן.

למרות המורכבות העצומה של הנושא, החוקרת נשארת עם רגליים על הקרקע ומקפידה להנגיש את המדע להמונים דרך הרצאות וראיונות ויראלים, שבהם היא מפרקת מושגים מדעיים מסובכים לשפה פשוטה. למרות המורכבות העצומה של הנושא, האם היא באמת תהיה זו שתשלים את המלאכה של ענקי המדע מהעבר? ימים יגידו. עבורה, התארים, הכינויים המחייבים והכסף הגדול משניים למטרה אחת פשוטה: למצוא את התשובות לשאלות הגדולות באמת.