תא"ל במיל' מנחם עיני, מנווטי הקרב הבולטים של חיל האוויר, שנפל בשבי המצרי במלחמת ההתשה והיה שותף לתרגום יוצא הדופן של "ההוביט" מאחורי סורג ובריח, הלך היום (ראשון) לעולמו בגיל 88.
עיני נולד ב-1937 בעיראק ועלה בילדותו לישראל. בסוף שנות ה-50 התגייס לחיל האוויר, שם הוכשר כנווט קרב. הוא שירת בטייסות מבצעיות והשתתף בפעילות מבצעית במלחמת ששת הימים, בין היתר במבצע "מוקד" להפצצת שדות התעופה במצרים, שפתח את המלחמה. בהמשך פעל גם לשיבוש מערכות המכ"ם המצריות.
ב-1969 נשלח לארצות הברית לקליטת מטוסי הפנטום הראשונים, ושירת בטייסת הפנטומים הראשונה של חיל האוויר. בתקופת מלחמת ההתשה השתתף בשורה של גיחות תקיפה ויירוט, והיה מעורב גם בהפלת מפציץ מצרי.
ביולי 1970, במהלך גיחת תקיפה בעומק מצרים, נפגע מטוס הפנטום שבו טס יחד עם מפקד הטייסת שמואל חץ. חץ נהרג, ועיני, שנפצע, נאלץ לנטוש, צנח לשטח מצרי ונשבה כשהוא פצוע קשה באחת מעיניו. תחילה אושפז בבית חולים בקהיר, ולאחר מכן הועבר לכלא עבאסייה, שם הוחזק יחד עם תשעה שבויי חיל האוויר נוספים.
דווקא בתנאים הקשים של השבי, עיני וחבריו החלו לתרגם את ספרו של טולקין, "ההוביט". העבודה נעשתה באמצעים דלים ובשיתוף פעולה מלא: הקראה באנגלית, תרגום לעברית ודיונים ממושכים על כל מילה ושיר. כך נוצר "תרגום הטייסים" של "ההוביט" - מפעל תרבותי שנולד מתוך מצוקה, והפך לכלי הישרדות נפשי עבור השבויים.
עיני שוחרר מהשבי לאחר 40 חודשים, בנובמבר 1973, במסגרת חילופי השבויים לאחר מלחמת יום הכיפורים. עם שובו לישראל חזר לשירות בחיל האוויר, ובהמשך מילא שורה של תפקידים בכירים, בהם ראש ענף אמל"ח ונספח חיל האוויר בוושינגטון. לאחר פרישתו מצה"ל מונה לראש מנהלת פרויקט "לביא" במשרד הביטחון.