בעוד שגרמניה מתכננת להאיץ את מערכי הביטחון שלה בעקבות החלטת הנשיא דונלד טראמפ להוציא 5,000 חיילים מהמדינה, המהלך מעורר דאגה ביבשת וכן בקרב חברי קונגרס בוושינגטון, הסבורים שרוסיה תהיה המרוויחה הגדולה ממנו.
הפנטגון הודיע ביום שישי על צמצום כוחותיו בגרמניה, בסיסו הגדול ביותר באירופה, על רקע קרע סביב המלחמה באיראן. "אנחנו נצמצם מאוד, ונצמצם הרבה מעבר ל-5,000", אמר אתמול טראמפ לכתבים. טראמפ זועם על מדינות נאט"ו שסירבו להסייע למלחמתו באיראן, והוא נקלע לעימות אישי עם הקנצלר פרידריך מרץ אחרי שהאחרון טען שטהרן "משפילה" את שליחיו האמריקנים בשיחות.
במסגרת ההחלטה האמריקנית, בוטלה גם תוכנית מתקופת ממשל ביידן לפרוס בגרמניה גדוד אמריקני עם טילי טומהוק לטווח ארוך בוטלה. זאת מכה לברלין, שקידמה את המהלך כאמצעי הרתעה משמעותי נגד רוסיה. המערך לטווח ארוך היה אמור להיות רכיב משמעותי נוסף בהרתעה מול רוסיה, בזמן שהאירופים מפתחים טילים לטווח כזה בעצמם.
המחוקקים הרפובליקנים הסנאטור רוג'ר ויקר וחבר בית הנבחרים מייק רוג'רס, יושבי ראש ועדות השירותים המזוינים של הסנאט ובית הנבחרים, אמרו כי הם "מודאגים מאוד" מההחלטה. לדבריהם, אין להעביר את הכוחות מאירופה אלא דווקא מזרחה.
"הפחתה מוקדמת של הנוכחות האמריקנית הקדמית באירופה לפני שהיכולות הללו מתממשות במלואן מסכנת את ההרתעה ומשדרת מסר שגוי לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין", אמרו בהצהרה משותפת.
שר ההגנה של גרמניה, בוריס פיסטוריוס, ניסה להפיג את החששות. הוא טען שהנסיגה החלקית הייתה צפויה. כמעט 40,000 חיילים אמריקנים יישארו בגרמניה.
"עלינו, האירופים, לקחת על עצמנו יותר אחריות לביטחוננו", אמר פיסטוריוס, והוסיף כי "גרמניה נמצאת בכיוון הנכון" באמצעות הרחבת הכוחות המזוינים, האצת הרכש הצבאי ובניית תשתיות. טראמפ קרא לצמצום הנוכחות הצבאית בגרמניה כבר בתקופת כהונתו הראשונה, ושב והפציר באירופה לשאת באחריות לביטחונה.
הפנטגון מסר כי השלמת הנסיגה צפויה בתוך שישה עד שנה. הוא לא ציין אילו בסיסים יושפעו, ולא אם הכוחות ישובו לארצות הברית או ייפרסו מחדש בתוך אירופה או במקומות אחרים. דובר נאט"ו אמר כי הברית עובדת עם ארצות הברית כדי להבין את פרטי התכנית.
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק, שמדינתו מבקשת ערבויות להמשך התמיכה האמריקאית באגף המזרחי של נאט"ו על רקע המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, הביע גם הוא דאגה מהפגיעה האחרונה בברית.
"האיום הגדול ביותר על הקהילה הטרנס-אטלנטית אינו אויביה החיצוניים, אלא ההתפוררות המתמשכת של הברית שלנו. עלינו לעשות הכול כדי להפוך את המגמה ההרסנית הזו", כתב טוסק ברשת X ביום שבת.
התסכול של טראמפ
גרמניה חטפה מכה נוספת בסוף השבוע, לאחר שטראמפ אמר כי יעלה את המכסים על יבוא כלי רכב מהאיחוד האירופי ל-25 אחוזים, בטענה שהאיחוד אינו עומד בהסכם סחר, מהלך שעלול לעלות לכלכלה הגרמנית מיליארדים.
בכיר במפלגת השלטון של הקנצלר מרץ אמר כי יש לראות את שתי ההכרזות על רקע הלחצים המופעלים על טראמפ מבית ומחוץ, על רקע הסקרים המראים התנגדות ניכרת למלחמה באיראן מצד הציבור האמריקני.
"על הרקע הזה, גם נסיגת הכוחות וגם מדיניות הסחר נראות פחות כביטוי לאסטרטגיה סדורה ויותר כרפלקס פוליטי ותגובה שנובעת מתסכול", אמר פטר בייר, האחראי על מדיניות החוץ של המפלגה, לרויטרס.
חברות נאט"ו התחייבו לקחת על עצמן יותר אחריות לביטחונן, אך בשל תקציבים מוגבלים ופערים גדולים ביכולות צבאיות, יידרשו שנים עד שהאזור יוכל לעמוד בצרכי הביטחון שלו בכוחות עצמו.
גרמניה מבקשת להגדיל את מספר חיילי הבונדסוור בשירות פעיל מ-185,000 כיום ל-260,000, אם כי מבקרי שר ההגנה קוראים להגדלה גדולה יותר לנוכח האיום הגובר מרוסיה.
הנוכחות הצבאית האמריקאית בגרמניה, שהחלה ככוח כיבוש לאחר מלחמת העולם השנייה, הגיעה לשיאה בשנות ה-60, כאשר מאות אלפי חיילים אמריקאים הוצבו שם כדי להתמודד עם ברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה.
הנוכחות כוללת את בסיס האוויר רמשטיין ואת בית החולים לנדשטול, ששימשו את ארצות הברית לתמיכה במלחמה באיראן וכן בעימותים קודמים בעיראק ובאפגניסטן.