הדו"ח השנתי של המועצה לשלום הילד שמתפרסם היום (רביעי) חושף התדרדרות עקבית במצבם של הילדים ובני הנוער בישראל מאז פרוץ המלחמה. הנתונים מציגים זינוק חד בבעיות בריאות הנפש, גידול בנשירה ממערכת החינוך והחמרה ניכרת באלימות כלפי קטינים.
השלכות המלחמה ובריאות הנפש
הדו"ח מציג כי 69 ילדים נרצחו מאז 7 באוקטובר ובמהלך הלחימה, בהם קורבנות מהאירועים האחרונים בצפון ובדרום. במקביל, יותר מ-1,500 ילדים הגיעו לבתי החולים בעקבות פגיעות הקשורות למלחמה. המציאות משפיעה גם על העורף, כשכ-275 אלף קטינים מתמודדים עם היעדרות ממושכת של הורה המשרת במילואים.
הפגיעה ניכרת היטב בנתונים הרפואיים. בשנה השנייה למלחמה נרשמה עלייה של 31% באבחוני חרדה וגידול של 9% באבחוני דיכאון בקרב בני 12 עד 17. נתון מטריד במיוחד מצביע על קפיצה של 53% בניסיונות התאבדות בקרב ילדים בני 6 עד 9 בלבד. במקביל, נרשמו יותר מ-7,100 ביקורים של ילדים במיון הפסיכיאטרי, לצד עלייה של 25% בפניות למיון עקב צריכת אלכוהול וגידול של 10% בפניות על רקע שימוש בסמים.
.
פשיעה, חינוך ועוני
חלק מרכזי במסמך מתמקד בביטחון האישי של הילדים. הנתונים קובעים כי חלה עלייה של 12% בפתיחת תיקים פליליים בגין עבירות מין נגד קטינים, וזינוק של 17% בעבירות מסוג זה בתוך המשפחה. כמו כן, חלה קפיצה של 20% במספר ההתראות שהתקבלו במערכת החינוך בנוגע להעסקת אנשי צוות בעלי רישום פלילי. ברשתות החברתיות מגמה דומה, עם עלייה של 30% בתיקים הקשורים לאינטרנט שבהם קטינים הם הנפגעים.
בתחום הכלכלי-חברתי, שיעור הילדים החיים בעוני טיפס ל-28%, כשהפערים בולטים במיוחד במגזר החרדי והערבי. מערכת החינוך סופגת גם היא פגיעה, עם עלייה של 30% בשיעור התלמידים שנושרים מבתי הספר. במקביל, גיל החשיפה הראשון לסמארטפון צנח ל-6.2 שנים, מוקדם בכמעט חמש שנים בהשוואה לעשור הקודם.
התרעה מפני העמקת המשבר
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עורכת הדין ורד וינדמן, הסבירה כי העלייה החדה באבחנות פסיכיאטריות, בתאונות ובפגיעות ברשת ממחישה את הצורך הדחוף בהתערבות ממשלתית. היא ציינה כי אף על פי שילדים רבים מגלים חוסן דרך מעורבות חברתית והתנדבות, המערכות הציבוריות קורסות תחת העומס.
לדבריה, חוסן אמיתי נבנה באמצעות שירותים זמינים ואיכותיים לאורך זמן. וינדמן הדגישה כי ללא תוספת משמעותית של פסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים שידעו לזהות מצוקות בזמן אמת, המדינה מסתכנת בהרחבת פערים חברתיים ובפגיעה מתמשכת בביטחונם של בני הדור הצעיר
