לא חלפו אפילו 24 שעות של הפניית הזרקור התקשורתי לרצח המחריד של ימנו זלקה בפתח תקווה, בערב יום העצמאות - והנה תפסה את תשומת הלב התקשורתית כנופית SSQ המטילה חתתה על תושבי מרכז תל אביב והאזור המכונה "הצפון הישן".
למי שמכיר את הכנופייה ואת עלילותיה הנפשעות, זה נשמע קצת מוזר: כבר מזה כמה חודשים שתושבי תל אביב חשופים למפגע הזה בדמות כנופייה שמורכבת מילדי מהגרי-עבודה (פליטים, מסתננים - יו ניים איט) והתקשורת ברובה מתעלמת, אולי בגלל שמה שעלול להתפרש כרדיפת שוהים בלתי חוקיים, מנוגד לסדר היום של חלק מצרכניה.
אז למה דווקא עכשיו נזכרו לשדר פשעים אלימים שתועדו במצלמות האבטחה? פשוט מאוד, כי למישהו יש אינטרס.
למען הסר ספק, לא מדובר בהבנה לגורלם של נערים שאינם אלא קורבנות בעצמם - וכל הג'אז הזה של יפי נפש: מצדי ששוטרים בשטח יירו במי שנתפס בשעת מעשה או ששופטים יגרשו אותו מכאן לאלתר. זו בכלל לא הנקודה.
הנקודה היא שמישהו מבקש להסיט לשם את הדיון הציבורי. למה? כי כשמדובר בילדי-מהגרים, קל יותר לדבר על ענישה מקילה (כאילו שהמשטרה כן עושה את עבודתה), נוח יותר להציף את הסייגים המשפטיים שמונעים כביכול את מיגור התופעה והכי טוב: זה מאפשר לדבר על אנחנו והם.
פחות על נערים ממשפחות שלא חסר בהן כלום (מלבד חינוך לשמירה על המוסר והחוק), פחות על יהודים כשרים, חלקם עם כיפות וציציות (שנראות בבירור במצלמות האבטחה) ופחות על הקשר של כל זה לחברה שמתגמלת התנהגות עבריינית לאורך כל השדרה: מהאישומים נגד ראש הממשלה, דרך החשדות נגד שרים וראש ועדת הכספים - ועד לאירועים שבהם שרים בכירים חוגגים עם עבריינים.
קריוקי באמצע הלילה
זה עוד עלול להזכיר למישהו שכשלנו בחינוך, שישראל 2026 היא מקום רע ואלים, שיש פה משטרה שפועל בעיקר נגד ערבים או מפגינים, שנהיה מסוכן לצאת לרחוב, לעלות על הכביש או להעיר למישהו על פלישה למרחב הציבורי - מחנייה שהפכה ל"פרטית" ועד לקריוקי באמצע הלילה.
זה עוד ימקד את אור הזרקורים בכך שהרכב המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, כבר מזמן נקבע לא רק על ידי מי שהתפקדו אליה מתוך הזדהות עם מטרותיה, אלא על ידי קבלני-קולות, שהם במקרה הטוב שלוחים של ועדי עובדים גדולים ובמקרה החמור הרבה יותר, של ארגוני פשיעה ועבריינים שמבקשים לקנות להם אחיזה במוסדות השלטון.
במקום שנדבר על כל אלה, שמעודדים אלימות ומציגים עבריינים כגיבורי תרבות (מה עם הפודקאסט ההוא באמת? אבו-נהוראי כבר הוזמן שוב לאולפן של אופירה אסייג או ארז טל, בערוץ הנצפה ביותר בישראל?), רוצים שנדבר על ייעוץ משפטי, על מערכת המשפט ובעיקר על יהודים טובים נגד לא-יהודים שמזהמים את הרחובות בעצם נוכחותם.
בנימה אישית: אני תושב לב תל אביב. החשש שלי הוא שאם המשטרה לא תפעל בנוקשות כדי לעצור את כנופיית ילדי המהגרים, ואם מערכת המשפט לא תעניש אותם בחומרה, בסוף האזרחים, שיימאס להם להיות קורבנות תמימים, עוד יתקפו בחזרה וישלמו את המחיר על הגנה עצמית.
רוצה לומר: אין בדברים כדי להגן חלילה על אותם פושעים צעירים מחבורת SSQ. מה כן יש כאן? רצון לעסוק ברצינות בבעיית האלימות הגואה בחברה הישראלית, וכן - אם יש מגזר שצריך לקבל טיפול מיוחד, כמו החברה הערבית או קהילת מהגרי העבודה, בכבוד. רק בתנאי שזה לא יגרום לנו לראות את הבעיה כחיצונית, במקום להישיר מבט אל המראה ולראות את הפרצוף המכוער שנשקף ממנה.