הרשתות החברתיות הפכו מזמן לזירת החיים המרכזית של כולנו. אנשים כותבים, מצלמים, משתפים, מגיבים ומפרסמים כמעט בלי לעצור. אלא שבשנים האחרונות נדמה שגם בתי המשפט עצרו את התופעה הזאת לרגע, הביטו בה מחדש, והחלו להחמיר הרבה יותר עם פרסומים פוגעניים. מה שבעבר נתפס אצל רבים כ"פוסט מהבטן" או "עוד תגובה בקבוצה", עלול היום להיגמר בפיצוי כספי ובהליך משפטי לכל דבר.
עו"ד ענת כפיר, שותפה מייסדת בפירמת KR Law, אומרת את זה בצורה ישירה מאוד. "בשנים האחרונות יש מגמה של החמרה, גם בעניין הפיצוי הכספי וגם בצורה שבתי המשפט רואים את הפרסומים הפוגעניים של לשון הרע ברשתות החברתיות". לדבריה, זה לא קורה במקרה. "בשנת 2025 פורסם סקר של איגוד האינטרנט הישראלי, שלפיו 80 אחוז מהישראלים משתמשים בפלטפורמות חברתיות כמעט כל יום, בממוצע של שעתיים ביום. אלו נתונים היסטריים". מבחינת בתי המשפט, היא מוסיפה, הפלטפורמות האלה הן כבר מזמן לא מרחב פרטי או מצומצם. "הם רואים בפלטפורמות החברתיות במה ציבורית עם מגפון".
גם במרחב הציבורי יש פרטיות
אחת השאלות המעניינות שעליהן מדברת עו"ד כפיר היא שאלת הגבול בין מרחב ציבורי לזכות לפרטיות. לא מעט אנשים מניחים שאם מישהו נמצא ברחוב, בים או בקניון, מותר גם לצלם אותו וגם להעלות את התמונה לרשת. אלא שלדבריה, זאת טעות. "עצם העובדה שאדם נמצא במרחב הציבורי לא אומר שאפשר לפגוע לו בפרטיות", אומרת עו"ד כפיר. "זה שאדם הגיע למרחב ציבורי לא נותן למישהו אחר את הזכות והלגיטימציה לפרסם תמונה שלו ברשת הציבורית, בלי שביקשתי או בלי שאני העליתי את זה בעצמי". מבחינתה, המבחן הוא ברור: "אם אין עניין ציבורי בפרסום הזה, ואם אין הסכמה של אותו אדם, אז מדובר בעצם בפגיעה בפרטיות".
לא כל 'לדעתי' יגן עליכם
עוד נקודה שעו"ד כפיר מבקשת להבהיר נוגעת להבחנה בין הבעת דעה לבין לשון הרע. לדבריה, יש הבדל מהותי בין דעה לגיטימית לבין קביעה עובדתית פוגענית. "כאשר אדם בא ונותן איזושהי קביעה עובדתית על אדם אחר, לצורך העניין גנב, נוכל, שקרן, זה לשון הרע", היא אומרת. מנגד, ניסוח כמו "הוא לא הרשים אותי במיוחד" או "לדעתי הוא לא פעל כראוי" עשוי להיחשב להבעת דעה לגיטימית.
אבל כאן מגיע הסייג החשוב באמת. הרבה מאוד אנשים מנסים "לעטוף" טענה קשה במילים כמו "לדעתי", "אני חושב" או "לכאורה", מתוך מחשבה שזה יספק להם הגנה. עו"ד כפיר מסבירה שזה לא תמיד עובד. "הרבה אנשים משתמשים בכל מיני ניסוחים כאלה ואחרים במטרה לחמוק מאימת הדין", היא אומרת. "הם משתמשים ב'לדעתי', 'לכאורה', 'אני חושב', ואז קובעים קביעה עובדתית". ובסופו של דבר, היא מדגישה, "מה שבתי המשפט עושים זה בוחנים את המהות. מה האדם הסביר שקורא את הפוסט הזה חושב עכשיו".
גם קבוצה סגורה היא לא חדר פרטי
אולי אחת ההפתעות הגדולות ביותר מבחינת הציבור נוגעת לקבוצות סגורות. רבים עדיין מניחים שאם מדובר בקבוצת ווטסאפ של הדיירים, או בקבוצת פייסבוק מצומצמת, זה נשאר "בתוך הקבוצה". עו"ד כפיר מזהירה שזה רחוק מהמצב המשפטי בפועל. "לצערי הרב, אנשים לא מודעים מספיק לעובדה שגם כאשר מדובר בקבוצת ווטסאפ סגורה או קבוצת פייסבוק סגורה, זה לא חדר פרטי", היא אומרת. "ומספיק שאדם אחד נחשף לאותו פרסום פוגעני, זה כבר הולך ללשון הרע".
כדי להמחיש את זה, היא מביאה דוגמה ממקרה שהגיע למשרדה. "אחד הדיירים אמר על שכן שהוא שם את שקית הזבל שלו מחוץ לדלת, וממש ירד עליו", מספרת עו"ד כפיר. "בית המשפט פסק לו פיצוי, וראה את העניין הזה בחומרה". מבחינתה, זו הוכחה לכך שגם מרחב שנראה קטן, אינטימי ויומיומי, עשוי להפוך מהר מאוד לזירה משפטית.
פירמת עורכי דין KR באתר zap משפטי
לאתר של פירמת עורכי דין KR
הטעות הכי נפוצה היא לכתוב מתוך רגש
כששואלים את עו"ד כפיר מהי הטעות הנפוצה ביותר שאנשים עושים, התשובה שלה פשוטה. "אנשים כותבים מתוך רגש, מתוך כעס, עלבון, רצון לנקמה", היא אומרת. "ואז הרבה פעמים יוצא שהם כותבים דברים מאוד פוגעניים שעולים כדי לשון הרע". לדבריה, גם שיתוף של פוסט כזה לא פוטר מאחריות. "גם מי ששיתף בעצם הוא שותף ללשון הרע, וגם הוא עלול לעמוד לדין בעניין הזה".
לכן, המסר שלה לציבור חד מאוד. "לפני כל דבר שאתם מפרסמים, קחו נשימה עמוקה, תחשבו פעמיים לפני כל דבר שאתם מפרסמים, ותיקחו בחשבון שהפרסום שלכם עלול לעלות לכם ביוקר". ומי שכבר מרגיש שנפגע מפרסום כזה, לא צריך להישאר עם זה לבד. "ההמלצה שלי היא לפנות באופן מיידי לייעוץ משפטי", מסכמת עו"ד כפיר, "כדי שיוכלו לייצג אותו בכבוד ולהתמודד עם זה באופן חוקי בבית המשפט".
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
המשרד מתמחה במגוון תחומי משפט ומעניק מענה מקיף בנדל"ן ומקרקעין, דיני עסקים וחברות, דיני משפחה וירושה, נזיקין וביטוח ועוד. מעין ONE STOP SHOP משפטי. צוות עוה"ד המקצועי והמיומן, מעניק ללקוחות שירות מסור ורציף תוך מצוינות אסטרטגית ופתרונות משפטיים יצירתיים המותאמים לצרכים השוטפים של המשק הישראלי.
