טקס הענקת צל"שים לשנת 2025 נערך אתמול (שני) במטה המוסד, במעמד ראש המוסד דוד ברנע, פורום הפיקוד הבכיר, עובדות ועובדי המוסד, וכן אורחים רבים מצה"ל וגופי הביטחון והמודיעין השותפים לעשייה. במהלך האירוע ברנע חשף כי בזכות סדרת מבצעים "פורצי דרך" במלחמת 'עם כלביא' - הם הצליחו לחדור באופן חשאי ללב טהרן.
במהלך הטקס ברנע אמר בין היתר כי "השגנו מודיעין אסטרטגי וטקטי בליבת הסוד של האויב. הוכחנו יכולות מבצעיות חדשות ופורצות דרך במדינות יעד". עם זאת הוא ציין, כי "אנו מחויבים לפקוח שבע עיניים, לתעוזה מודיעינית ומבצעית ולעיקרון הפעולה. לא ננוח על זרי הדפנה, וכשנראה איום נפעל במלוא העוצמה".
לדברי ברנע, "במערכות מול איראן וחיזבאללה עבדנו שכם לשכם לצד צה"ל - גם בהגנה וגם בהתקפה, והשפענו עפ"י יתרונות יחסיים ושותפות אמיתית: בתקיפת מטרות בלב טהראן, בסיכול בכירים, בהשגת עליונות אווירית ובהגנה על העורף הישראלי".
עוד הוסיף, כי "מימשנו את המערכה המדינית החשאית שחשיבותה קריטית ליצירת בריתות אזוריות והרחבת העומק האסטרטגי של ישראל - יחד עם צה"ל שינינו את היציבה האסטרטגית של מדינת ישראל וחיזקנו את עוצמתה".
כאמור, במהלך הטקס הוענק ציון לשבח לסדרת מבצעים פורצי דרך במלחמת 'עם כלביא', שהובילו לחדירה חשאית עמוקה ללב טהרן - תוך כדי שילוב שיטות עבודה בין כוחות סוכני מוסד בשטח ליכולות טכנולוגיות מתקדמות. כמו כן הוענק צל"ש גבורה ללוחם ותיק ומנוסה, על הובלת מבצע נועז וראשון מסוגו. ראש המוסד הביע את הערכתו העמוקה ללוחם, והתייחס בדבריו ללוחמי המוסד הפועלים יום יום תחת סיכון חיים.
ברנע אמור לסיים את תפקידו בעוד כחודש, לאחר שהוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס - אישרה את מועמדותו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד החדש. עם קבלת אישור הוועדה, חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו על כתב המינוי של גופמן, שייכנס לתפקידו ב-2 ליוני 2026 לתקופה של 5 שנים.
ההחלטה התקבלה ברוב של שלושה חברים - טליה איינהורן, דניאל הרשקוביץ ומשה טרי - שהצביעו בעד המינוי. אולם, המינוי עבר בניגוד גמור לדעתו של יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ובניגוד לעמדתו המקצועית של ראש המוסד המכהן, דוד ברנע.
יו"ר הוועדה גרוניס הסתמך בקביעתו, בין היתר, על חומרים מסווגים שלא נחשפו במלואם לשאר חברי הוועדה, בפרשת אורי אלמייקס. גרוניס סבר כי עצם הפערים והעמימות סביב אופן הפעלתו של קטין במסגרת פעילות ביטחונית מחייבים רף זהירות גבוה יותר. לשיטתו, גם אם לא הוכח פגם חד-משמעי, די בצל שמטילה הפרשה כדי להצדיק הסתייגות מהמינוי לתפקיד הרגיש של ראש המוסד.