מי שנפגע באירוע ביטחוני בזמן העבודה, או בדרך אליה, מתמודד בדרך כלל עם יותר מפגיעה אחת. יש כמובן את הפגיעה עצמה, לעיתים פיזית ולעיתים נפשית, אבל כמעט מיד אחריה מגיע גם שלב מבלבל לא פחות: מול איזה גוף מגישים תביעה, איזה מסלול עדיף, מה צריך להוכיח, והאם עצם ההכרה כבר מבטיחה גם קצבה חודשית.
עו"ד טלי דיין, המתמחה בדיני נזיקין, ביטוח לאומי ותביעות מול משרד הביטחון, מסבירה שאין כאן תשובה אחת שמתאימה לכולם. "ברגע שיש לנו אירוע תאונתי שהוא בדרך לעבודה או תוך כדי העבודה, יש לנו אפשרות בעצם להגיש את שתי התביעות במקביל", אומרת עו"ד דיין. "אנחנו מגישים קודם כל הכרה כנפגע פעולות איבה, וגם הכרה כנפגע בתאונת עבודה". אלא שבשלב הזה, היא מדגישה, עוד לא חייבים לבחור. "ברגע שיש כבר הכרה ויש קביעה של אחוזי נכות, יש לנו שלושה חודשים לבחור בין הקצבאות".
לדבריה, הבחירה בין המסלולים מושפעת קודם כול מהנתונים האישיים של הנפגע. "אם השכר שלי גבוה יחסית, הרבה יותר שווה לי לבחור את המסלול של נכות מעבודה", היא מסבירה. "ואם השכר הוא נמוך יחסית, אז ככל הנראה יותר שווה לי לבחור את המסלול של נפגעי איבה". אבל זה לא נגמר רק בגובה המשכורת. עו"ד דיין מבהירה, כי "זה גם תלוי בפגיעה, כמובן. אם יש גם פגיעה פיזית וגם פגיעה נפשית, אם יש לנו פגיעה מוסבת, אם יש לנו נכות נוספת כתוצאה מאירוע מוכר, אז זה מאוד משתנה".
מה שלא כתוב לא קיים
אחת הסוגיות הרגישות ביותר בתחום הזה היא פגיעה נפשית. לא מעט אנשים לא נפצעים פיזית, אבל כן נכחו בזירה, חוו אירוע קשה, ומפתחים בהמשך חרדה, תגובת דחק או פוסט טראומה. דווקא במקרים האלה, מסבירה עו"ד דיין, התיעוד הוא הכול. "אין ספק. כמו שוודאי אתה יודע, מה שלא כתוב לא קיים", היא אומרת. "ולכן מה שכתוב קיים מאוד". מבחינתה, זו לא קלישאה אלא כלל עבודה בסיסי. "מאוד מאוד חשוב לגשת ולקבל טיפול רפואי מתאים, שיהיה רשום בתיק הרפואי ממה נפגעת, למה הגעת בעצם עם איזשהו התקף חרדה. אם נכחת באיזשהו אירוע איבה, אז לציין ממש את התאריך של האירוע, או את שלל האירועים שגרמו לזה שהגעת בעצם לטיפול נפשי".
עוד היא מוסיפה, שבלי מסמכים מסודרים קשה מאוד לבסס את הקשר הסיבתי. "עם המסמכים האלה אנחנו יכולים לגשת ולקבל את הזכויות", אומרת עו"ד דיין. לכן, לדבריה, חשוב לצרף "כל תיעוד רפואי שיש לנו, כל מה שיכול בעצם להוכיח שהיית נוכח באירוע איבה ונפגעת כתוצאה ממנו". והיא מסבירה גם למה הרשויות דורשות דיוק כזה: "המדינה שלנו, יש פה הרבה אירועים שיכולים לגרום לפגיעה כזאת או אחרת. חשוב שיהיה לנו תיעוד רפואי שבאמת מסביר ממה נובעת הפגיעה, ומה גרם, ומה התוצאה בעצם".
הכרה היא לא סוף הדרך
עו"ד דיין מבקשת לחדד נקודה שרבים מפספסים. גם אם הוכרתם כנפגעי איבה, זה עדיין לא אומר שבאותו רגע תתחילו לקבל קצבה. "זה שיש הכרה זה לא אומר שמגיעה איזושהי קצבה חודשית", היא אומרת. "אחרי קבלת הכרה חשוב מאוד להגיש את התביעה לנכות, ולעמוד בפני ועדות רפואיות, ולקבל את אחוזי הנכות כדי לקבל את הקצבה החודשית ואת הזכויות לעתיד". לדבריה, מאז ה-7 באוקטובר יש יותר מודעות, יותר פניות, וגם יותר אנשים שקיבלו הכרה ראשונית, אבל לא תמיד הבינו מה צריך לעשות אחריה.
מעבר לקצבה, יש גם זכויות שיקומיות שלא ניתנות תמיד באופן אוטומטי. כאן, מסבירה עו"ד דיין, נכנסת לתמונה פקידת השיקום של ביטוח לאומי. "אנחנו כעורכי דין אחראים על הייצוג בוועדות הרפואיות, למצות את הזכויות כדי שהוא יקבל את המקסימום אחוזי נכות שאפשר לקבל על אותה פגיעת איבה", היא אומרת. "ברגע שיש אחוזי נכות, זה כבר תפקיד של פקידת שיקום להסביר למבוטח מה הסל השיקומי שהוא יכול לקבל, אם זה לימודים, אם זה דיור".
לטלי דיין - חברת עורכי דין באתר zap משפטי
לאתר של עו"ד טלי דיין
וגם אם המצב מחמיר או שאין הכרה
עו"ד דיין מזכירה שגם אחרי שנקבעת נכות, הסיפור לא תמיד נגמר. "בעיקרון, כל חצי שנה אפשר להגיש תביעה להחמרת מצב, תביעה לבדיקה מחדש", היא אומרת. אבל כדי שזה יעבוד, צריך להראות מה בדיוק השתנה. "חשוב באמת להסביר לוועדה מה השוני בין הוועדה הקודמת, למה קרתה ההחמרה בעצם. אם יש לי טיפול תרופתי נוסף שאני נדרש לקחת, או אם הייתי באשפוז פסיכיאטרי, אז אין ספק שיש פה החמרה במצב". וגם כאן, היא מדגישה, חייבים להראות את הקשר לאירוע המקורי.
ומה קורה אם הרשות בכלל מסרבת להכיר באירוע כפעולת איבה? מבחינת עו"ד דיין, גם בשלב הזה לא מרימים ידיים. "מאוד מאוד חשוב למלא את הטפסים בצורה נכונה, עוד בשלב הראשון", היא אומרת. "מאוד חשוב לפנות לטיפול רפואי ושזה יהיה רשום כמו שצריך". ואם למרות זאת אין הכרה, יש מסלול ערעור. "יש לנו אפשרות בעצם לפנות לדרג עליון, שזה בית המשפט המחוזי בתל אביב", מסבירה עו"ד דיין. "שם אנחנו מנסים לשכנע את בית המשפט, או לתת לנו צ'אנס עוד פעם להגיש את התביעה בצורה נוספת, עם תיעוד רפואי מלא".
בסופו של דבר, המסר של עו"ד טלי דיין ברור מאוד: בתחום כל כך רגיש ומורכב, אין מקום לפעול על אוטומט. צריך לבחור נכון את המסלול, לדייק בתיעוד, ולהבין שהכרה היא רק תחילת הדרך. מי שפועל מסודר, שומר מסמכים ומציג את המקרה בצורה מלאה ומדויקת, משפר משמעותית את הסיכוי למצות את הזכויות שמגיעות לו.
הכתבה באדיבות ZAP משפטי
משרדה של עו"ד טלי דיין מתמחה בייצוג נפגעי עבודה מול כל הגורמים הרלוונטיים: ביטוח לאומי, וועדות רפואיות, חברות ביטוח ואף משרד הביטחון. המשרד מטפל בתביעות בגין פגיעות בשל חוסר באמצעי מיגון, נכות מעבודה, מחלות מקצוע, תאונות עבודה במרחב הציבורי, מיקרו-טראומה, חבות מעבידים ועוד.