ארכיאולוגים שפעלו באזור דלתת הנילוס במצרים חשפו חלקים מפסל עתיק ועצום של פרעה, שלדעת חוקרים רבים הוא המלך שמוזכר בסיפור המקראי המפורסם של יציאת מצרים. התגלית המרשימה התרחשה במהלך חפירות מתמשכות בהובלת מועצת העתיקות העליונה של מצרים, באזור הנמצא צפונית-מערבית לים סוף.
השרידים שנחשפו, הכוללים את רגלי הפסל ואת בסיסו, מתנשאים לגובה של כ-2.1 מטרים ומשקלם מוערך בין חמש לשש טונות. למרות שחלקים מהפסל שחוקים ופגומים מפגעי הזמן, הארכיאולוגים ציינו כי נותרו מספיק פרטים כדי לקשור אותו לפסלים מלכותיים שנוצרו בתקופת הממלכה החדשה של מצרים, שנמשכה בערך משנת 1550 עד 1070 לפני הספירה.
הקשר ההיסטורי ליציאת מצרים
ההערכה המרכזית היא שהשבר העצום מתאר את רעמסס השני, אחד השליטים החזקים ביותר של מצרים העתיקה. היסטוריונים רבים מזהים אותו עם פרעה שמתואר בספר שמות, זה שסירב לשחרר את בני ישראל מעבדות והניע את שרשרת האירועים בסיפורו של משה רבנו. רעמסס, ששלט בין השנים 1279 ל-1213 לפני הספירה, היה ידוע בעוצמתו הצבאית ובגאונותו האסטרטגית, והוביל צבא אדיר של כ-100 אלף לוחמים.
הזיהוי של רעמסס השני כפרעה המקראי נובע בין היתר מהפסוק הראשון בספר שמות, המזכיר את העבדים העברים שבנו את העיר רעמסס (או פי-רעמסס), עיר מפורסמת שנבנתה על ידי המלך במאה ה-13 לפני הספירה. למרות שהתנ"ך אינו נוקב במפורש בשמו של פרעה, החפיפה הגיאוגרפית הזו, בשילוב עם שלטונו הארוך והדומיננטי, הופכת אותו למועמד ההיסטורי המוביל. החוקרים מעריכים כי הפסל הועבר במקור מפי-רעמסס לאתר שבו נמצא כעת, שם כנראה נעשה בו שימוש חוזר בתוך מתחם מקדש מקומי.
עוד בנושא
הסודות של פרעה: התגליות ההיסטוריות שמסתתרות בהגדה של פסח
כתובת מסתורית בת 3,800 שנה במכרה מצרי מוכיחה את קיומו של משה רבנו?
חרב מלכותית בת 3,000 שנה
בכירים המפקחים על החפירה ציינו כי ייתכן שהשבר העצום היה פעם חלק מקבוצת פיסול גדולה הרבה יותר, שאולי הציגה את המלך לצד אלים מצריים. החוקרים הבהירו כי מחקר נוסף של האבן, טכניקות הגילוף ופרטי פני השטח שנותרו עשויים לעזור לאתר את מקורו המדויק של הפסל ולהבין טוב יותר כיצד הוא הועבר ברחבי דלתת הנילוס העתיקה.
הגילוי הנוכחי מצטרף לממצאים נוספים שקשורים לרעמסס השני, שממשיכים לעורר עניין עולמי עז. מוקדם יותר השנה, צוות ארכיאולוגים נוסף גילה במצרים חרב ברונזה עתיקה בת כ-3,000 שנה הנושאת את חותמו של המלך. החרב נחשפה בין הריסות של מבצר צבאי עתיק דרומית לאלכסנדריה. מומחים העריכו כי החרב היוקרתית לא הייתה שייכת למלך עצמו, אלא ככל הנראה לאחד מחייליו הבכירים שהוצבו באותו מוצב צבאי מכריע וזכה לשאת אותה כסמל סטטוס.