חייל מילואים ששירת בגבול הצפון אימץ כלבה עזובה שמצא באזור, וכשיצא לחופשה הביא אותה לביתו. אלא שלרוע המזל, כעבור שבועיים, לאחר שהכלבה תקפה אותו, התברר כי היא חולה בכלבת. מתחקיר שנערך בלשכה הווטרינרית שבמשרד החקלאות עלה כי 22 בני אדם באו במגע עם הכלבה, בהם בתו בת ה-5 של החייל, אשתו, וטרינרים, שכנים וחיילים שנסעו איתו במכונית כשהכלבה בתוך הרכב.
נוכח סכנת החיים שמציבה מחלת הכלבת, ולאחר שהתברר כי הכלבה הייתה חולה, נערך תחקיר על ידי אנשי הלשכה הווטרינרית במטרה לאתר את מי שבא במגע עם הכלבה. אולם במהלך התחקיר "אמינות הגורמים המעורבים הייתה נמוכה", נכתב בסיכום. מתברר כי גם חייל המילואים וגם האדם שלו נמסרה הכלבה "הסתירו או סילפו מידע ובחרו שלא לומר אמת".
האדם שלידיו נמסרה הכלבה טען כי מצא אותה בשדה ברעננה והסתיר את מקורה. חייל המילואים טען כי לא היו מגעים עם חיילים נוספים, על אף שהסיע ברכבו שלושה חיילים מהמקום שבו שירתו. הם אספו את הכלבה והמשיכו עמו בנסיעה ממושכת לכיוון מרכז הארץ.
"המעורבים אינם מבינים את משמעות החשיפה והמגע עם בעל חיים מאומת לכלבת ואת חומרתה... הסתרת מידע או אי-אמירת אמת, לכאורה, מקשה על איתור כלל המגעים - דבר שעשוי להסתיים באסון", נכתב בסוף המסמך.
מתחילת השנה התגלו בישראל כבר 45 מקרי כלבת, מספר חסר תקדים שמצביע על המשך עלייה במקרי הכלבת. מאז שנת 2000 הממוצע השנתי עומד על 32 מקרי כלבת בשנה בישראל. בשנת 2025 התגלו 103 מקרים. מרבית המקרים מתגלים בצפון הארץ, אך קיים חשש כי המחלה תתפשט דרומה, בין היתר מאחר שנמצא במודיעים כלב חולה בכלבת.
מחלת הכלבת היא חשוכת מרפא ונגרמת על ידי נגיף. מרגע הופעת סימנים קליניים ראשונים בבני אדם או בבעלי חיים, אין אפשרות להציל את החולה, והמוות ודאי. נגיף הכלבת פוגע בכל היונקים ומועבר ברוק, בעיקר באמצעות נשיכה. ניתן למנוע את המחלה בבעלי חיים באמצעות חיסון הניתן מבעוד מועד, ובבני אדם באמצעות חיסון לאחר חשיפה לנגיף.
מדינת ישראל מוקפת במדינות שבהן המחלה אינה זוכה לטיפול ולמניעה, הן בקרב חיות הבית והן בקרב חיות הבר. מקור התפרצות המחלה נובע מחדירות מתמשכות של נגיף הכלבת על ידי חיות בר מהמדינות השכנות - לבנון, סוריה וירדן.