גם היום (חמישי) העיניים בדרג המדיני בישראל נשואות אל עבר שני תרחישים עיקריים שיכולים להתפתח כתוצאה מהמתיחות המתגברת בין ארצות הברית לאיראן: פשרה אמריקנית או איראנית, ומעבר להסכם, או חידוש הלחימה בהפתעה גמורה על ידי אחד מהצדדים. בכל אחד מהתרחישים, את הדרג המדיני בישראל מעניין בעיקר פרויקט הגרעין האיראני.
מלוא תשומת הלב של קהילת המודיעין בישראל מתחלק בין ראשי המשטר האיראני, ההתפתחויות במשא ומתן בין איראן לארה"ב, אך גם למצבורי האורניום המועשר לרמה של 60 אחוזים שנקברו עמוק באדמה במבצע "עם כלביא".
את אותם קילוגרמים רבים של אורניום מועשר ניתן לחלץ רק בפעילות הנדסית ממוקדת. לצד המעקב המודיעיני, וחרף ההתבטאויות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לפיהן לא יהיה פרויקט גרעין לאיראן, במערכת הביטחון והדרג המדיני ממשיכים לתחזק את בשיחות בפורומים סגורים את הגישה לפיה ישראל לא תשלים עם אף פרויקט גרעין איראני והשארת האורניום המועשר בידי איראן תחת שום הסכם.
זאת, למעט הוצאת האורניום מידי איראן, החלטה על פירוק והרס הפרויקט וחופש פעולה ישראלי מול כל הפרה.
בתוך כך, ישנם גורמים במערכת הביטחון שטוענים כי המשטר האיראני מסרב להגיע לפשרות עם ארצות הברית בכל הקשור לענייני הגרעין, בעיקר על רקע העובדה לפיה האיראנים מקבלים גיבוי ממעצמות כמו סין ורוסיה.
לצד זאת, אותם גורמים טוענים כי הברית בין האיראנים לבין המעצמות שמבוססת על אינטרסים ברורים, יכולה דווקא להפוך מנכס לנטל. בעוד שסין אוהבת לרכוש בזול מאיראן, בביג'ינג מתקשים לסבול חוסר יציבות בכל הקשור למחירי הנפט.
רוסיה גם היא עשויה לנטוש בעוד שמצד אחד נשענת על התעשיות הביטחוניות והידע הצבאי האיראני, אך מהצד השני - לא בהכרח מסוגלת להסתכן בעימות מדיני-פוליטי-כלכלי עם טראמפ לאורך זמן בחזית נוספת.
טראמפ כבר הוכיח כי אינו מגביל את עצמו בכל הנוגע להטלת סנקציות משניות בכדי להרתיע ראשי מדינות. לכן, לא ניתן לפסול את האפשרות שמתיחות גוברת במפרץ הפרסי תוביל את סין ורוסיה לחישוב מסלול מחדש.