"הכין את 'עוגת השלום' לנשיא מצרים סאדאת": הסיפור מאחורי הקונדיטור הראשון של הכנסת

אחרי חודשים של חיפושים, אותר הקונדיטור הראשון של הכנסת - או ליתר דיוק, נמצא הסיפור שמאחוריו. בכנסת ובמוזיאון בית המחוקקים, ניסו לאחרונה להתחקות אחר דמותו של יעקב ליפשיץ - מי שהכין את עוגות הפאר לאירועים הרשמיים בשנותיה הראשונות של הכנסת.

מהבדיקה עלה, כי ליפשיץ הלך לעולמו לפני כעשור, וכן שהוא הותיר אחריו משפחה גדולה - והנה אתמול (ראשון) הגיעה אלמנתו נעמי בת ה-93, יחד עם ילדיו ונכדיו לביקור מרגש במוזיאון הכנסת - שם חיכתה להם הפתעה: עוגה מעוצבת לזכרו, שיצרה הקונדיטורית לירון טאקו.

פריצת הדרך הגיעה בסוף השבוע האחרון, בעקבות פנייה לציבור של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה - התעלומה נפתרה, למען האמת, די בפשטות: "אני הנכד של יעקב ליפשיץ", שלח תומר ורון לחבר הכנסת אוחנה.

החיפושים אחר ליפשיץ החלו במסגרת ההכנות לחגיגות ה-60 לכנסת, ולציון המבקר ה-50 אלף במוזיאון הכנסת. במהלך עיון בארכיון נמצא אלבום ישן ממזנון הכנסת, מתקופת פעילותה בבית פרומין בירושלים.

בין התמונות בלטה עוגה מרהיבה שהוקדשה לנשיא זלמן שזר, ועליה חתימה קטנה: "ביצוע: ליפשיץ יעקב". למרות תפקידו המרכזי, כמעט שלא נמצא מידע על ליפשיץ. גם בני משפחת רוזנפלד, שניהלו את מזנון הכנסת בשנות ה-60, לא ידעו לספר מה עלה בגורלו.

בכנסת פנו לשפים מוכרים בניסיון לאתר פרטים נוספים - בהם חיים כהן, שלום קדוש ומיכה נוי. נוי אף סיפר כי ליפשיץ היה שותפו בעבר בחברת קייטרינג, אך הקשר עמו נותק עם השנים. עם זאת, רק לאחר הפנייה לציבור, כאמור, הגיע קצה החוט - שהוביל למשפחות של ליפשיץ.

מבני המשפחה נמסר, כי ליפשיץ נולד ברומניה, התייתם בגיל צעיר לאחר שאביו נרצח בפוגרום, וגדל אצל קרובי משפחה בהונגריה. שם החל לעבוד כשוליה אצל קונדיטור - תחום שהפך לייעודו.

במהלך מלחמת העולם השנייה שרד ליפשיץ את השואה כלוחם פרטיזן, ובהמשך עלה לישראל והפך לקונדיטור של הכנסת בשנותיה הראשונות - בין היתר, הכין עוגות לאירועים בהם השתתפו דוד בן גוריון, גולדה מאיר, לוי אשכול ומנחם בגין.

"הוא היה אומן שידע לעבוד עם סוכר ושוקולד הרבה לפני עידן בצק הסוכר", סיפרה עליו אלמנתו נעמי. לדבריה, ליפשיץ אף הכין את עוגת החתונה של המלכה אליזבת השנייה, ואת "עוגת השלום" לנשיא מצרים אנואר סאדאת.

העדויות של בני המשפחה תועדו ויועברו לארכיון הכנסת. במוזיאון הכנסת הפועל בבית פרומין, משכן הכנסת בשנים 1950-1966, מתכננים להציג את סיפורו כחלק מההיסטוריה של הכנסת הצעירה.

"הסיפור הזה מוכיח שלפעמים כל מה שצריך כדי לחשוף פרק נשכח הוא תמונה אחת, פתק קטן והרבה התמדה", אמרו במוזיאון.