כ-1,500 בני אדם שבו והפגינו אמש (שבת) בצומת חורב בחיפה כנגד המלחמה וכנגד הממשלה. "כפי שאמרנו כאן עשרות פעמים בעבר - ההפיכה המשטרית לא נעלמה לשום מקום ב-7 באוקטובר, היא ממשיכה, על סטרואידים, בזמן מלחמה", פתחה עו"ד רותם פרלמן-פרחי, ממובילות "מחאת העם חיפה" ואזכרה כי השבוע, "גם הפעם חששו שופטי בג"ץ מנקיטת עמדה בלתי מסויגת והעדיפו שוב פשרה רקובה בין השר העבריין ליועצת המשפטית לממשלה שתוצאותיה ידועות מראש - המשך ריסוק המשטרה".
היא הוסיפה כי "רגע לפני שכולנו מתמלאים צער ואכזבה מביהמ"ש העליון, כדאי לזכור מה אמר השבוע הנשיא לשעבר פרופ' אהרון ברק, ניצול שואה, בערב זיכרון בסלון: 'אם הדמוקרטיה לא תגן על השופטים, השופטים לא יוכלו להגן על הדמוקרטיה'".
פרלמן-פרחי הדהדה את המענה של הנשיא ברק לשאלה מה נותן לו תקווה לעתיד הדמוקרטיה בישראל, "במילה אחת - הבחירות". היא הזכירה, "הבחירות מעבר לאופק. עוד חצי שנה. עלינו להחזיק עוד חצי שנה, במהלכה עלינו להמשיך להתנגד ככל יכולתנו, להמשיך ללחוץ את המנהיגות הפוליטית הלא מאוד מרשימה, לשון המעטה, של המחנה המתנגד לנתניהו, להתאחד לרשימה אחת גדולה שתביס את נתניהו ואת ארגון הפשע הקטארי - הליכוד, לחזק את הציבור הערבי כדי שיידע שהוא שותף פוליטי לגיטימי ושיש לו למען מה לצאת להצביע, ולהמשיך לחלום ולדמיין מציאות ישראלית שונה בתכלית - שבה ילדים קטנים לא יודעים להבחין בין התראה לאזעקה, או בין נפילה ליירוט, אלא פשוט זוכים להיות ילדים".
בפתח שבוע יום הזיכרון ויום העצמאות, התבשרו הנוכחים על הודעת דובר צה"ל בדבר נפילתו של רס"ב ברק כלפון ז"ל מהישוב עדי. רותם פרלמן סיימה בהשתתפות בצער המשפחה ובהשתתפות בצער המשפחה פתחה הדוברת המרכזית אורה לפר מינץ, אמו השכולה של רז מינץ ז"ל, שאביו השכול הוא יואב מינץ, שדרן רדיו צפון.
"עוד אחד קרבן", אמרה, "אנחנו אחרי יום השואה. השיר 'נדר' של אברהם שלונסקי מסתיים בשורות 'קוֹנָם אִם לָרִיק יַעֲבֹר לֵיל הַזָּעַם; קוֹנָם אִם לַבֹּקֶר אֶחְזֹר לְסוּרִי וּמְאוּם לֹא אֶלְמַד גַּם הַפָּעַם'. המילים האלה מהדהדות בי במיוחד השנה, כי הן מדברות על אחריות, על למידה, על ההבנה שאסור לעבור לאירועים קשים ולתת ולחזור לסורנו בלי לבדוק. אני עומדת כאן הערב כאם שכולה, אבל גם כאזרחית מודאגת ושואלת: מתי נלמד את השיעור?
"בני, סמל ראשון רז מינץ, נפל לפני יותר מעשרים וארבע שנים בעת פעילות מבצעית בן עפרה לבית אל", סיפרה האמא אורה, "רז אהב את המדינה הזאת. הוא האמין בה. הוא האמין שדברים חשובים לא בונים בקיצורי דרך. רז היה משקיען. כשהוא האמין במשהו הוא פעל. הוא לא חיכה שמישהו אחר יעשה. הוא לקח אחריות, אבל מעבר לזה רז היה אדם שראה אנשים. הוא ידע להקשיב, הוא ידע לשים לב למי שנמצא בצד. הוא האמין שהאחריות לא נגמרת בעצמך, אלא מתחילה בדאגה לאחר. והיום אני חושבת עליו ושואלת את עצמי מה רז היה עושה עכשיו? מן הסתם, אני מאמינה שהוא היה עומד כאן בינינו, לא מתוך כעס, אלא מתוך אכפתיות. לא מתוך ייאוש, אלא מתוך אמונה. דמוקרטיה אמיתית לא נבנית ביום אחד. היא נבנית על ידי אזרחים שלא מוותרים, שממשיכים להגיע, לשאול, להשמיע קול. ההגעה לכאן שוב ושוב היא לא דבר מובן מאליו. זו אחריות אזרחית, זו אמירה. אכפת לנו. אנחנו לא אדישים".
היא זכתה לתשואות כשהדגישה, "אנחנו רוצים מדינה חזקה לא רק ביטחונית אלא גם ערכית, מוסרית, דמוקרטית".
כוח משטרה גדול של תחנת חיפה אבטח את ההפגנה. לא נרשמו אירועים חריגים וההפגנה הסתיימה מעצמה, לאחר שירת "התקווה".