חודש לאחר מותה של שושנה סטרוק, ובצל פרסומים שהתפשטו ברשתות, מתיר בית המשפט לראשונה לפרסם את דבר התלונה שהגישה על תקיפה מינית - וקובע כי "החשד בתיק היה דל ביותר, ונשאר כך". הבקשה לביטול צו איסור הפרסום הוגשה בין היתר על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, באמצעות עו"ד הלה נויבך.
נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופט מנחם מזרחי, קבע כי לנוכח "פרסומים בלתי חוקיים שהיו", ובהסכמת הצדדים למעט המשטרה, ניתן לפרסם את עיקרי הדברים. בהחלטתו ציטט את נוסח הבדיקה המשטרתית: "במהלך 2025 חקרה המשטרה תלונה שבמסגרתה נטען ששושנה סטרוק עברה תקיפה מינית. המשטרה בדקה את התלונה, ונכון לשלב זה לא מצאה לנכון לחקור את הוריה. ב-22 באפריל אשתקד דחה בית המשפט בקשה לבטל את צו איסור הפרסום מנימוקים שונים, שאחד מהם הוא שעיון בתיק החקירה מלמד כי מדובר בחקירה שביחס אליה החשד הסביר דל ביותר, אם לא למטה מכך".
מזרחי הוסיף כי לאחר שעיין בדוח סודי שהוגש לעיונו, לא מצא מקום לשנות את התרשמותו הראשונית. "אני סבור כי החלטתי מאותו יום בדבר החשד הסביר הדל ביותר, אם לא למטה מכך, עומדת על כנה ואף ביתר שאת", כתב בהחלטתו.
שושנה סטרוק אותרה לפני כחודש ללא רוח חיים בצימר ששכרה במושב אמירים שבגליל העליון, לאחר ששמה קץ לחייה. אמה, השרה אורית סטרוק, פרסמה לאחר מכן הודעה ברשתות החברתיות שבה כתבה: "מעדכנת בלב שבור על פטירת בתנו האהובה שושנה". בעקבות מותה פורסמו הודעות אבל מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים נוספים, שהביעו השתתפות בצער המשפחה.
החלטת בית המשפט, שמתירה כעת לפרסם את עצם קיומה של התלונה ואת מסקנות הבדיקה, מציבה לראשונה גבולות ברורים בין השיח הציבורי שהתנהל סביב הפרשה לבין הממצאים שנבחנו בפועל, ומדגישה את הפער שבין הטענות לבין רף החשד שנקבע במסגרת החקירה.