יש תחושת חמיצות כמו בכל הפסקת אש, כשלא השגנו את כל תאוותינו בידינו, אבל רב הנסתר מן הגלוי. קודם כל צריך להבין, אני מדבר עם גורמים בכירים בירושלים שאומרים ככה: חופש הפעולה שלנו נמשך כמו שהיה קודם נגד כל מי שרוצה לפגוע בנו, מתכנן ופועל. הרגנו להם יותר מ-500 מחבלים לפני המלחמה האחרונה וזה יימשך גם עכשיו.
דבר שני, יש לנו רצועת ביטחון רחבה מהים עד החרמון. דבר שלישי, דונלד טראמפ כמובן כפה את זה, ואם אפשר להעריך, טראמפ נכנע במשא ומתן לאיראן, ובנימין נתניהו אין לו הרבה אפשרויות - כי בסוף כשאתה הולך עם טראמפ יד ביד זה לטוב ולמוטב, אתה לא יכול רק לבקש שיבוא עם כל הארמדות שלו לעזור לך במלחמה מול איראן, ואחר כך להגיד לו "לא, אני לא מפסיק כשאתה עושה את המשא ומתן", זה האירוע.
אני שומע שטראמפ חושב שהוא יכול להביא הסכם שלום עם לבנון, אני לא יודע אם זה אפשרי, אבל זה מה שהוא חושב, ושהוא חזק מאוד במשא ומתן מול איראן בנושא של הגרעין. תראו, את החמיצות בימין אני מבין - אני רוצה לחסל אחת ולתמיד את האירוע הזה, צריך לסגור בסוגריים שזה מאוד לא פשוט.
את החמיצות בשמאל, מה השמאל רוצה - אני לא מבין. הם אמרו כל הזמן רגל מדינית, נכון? הנה יש רגל מדינית, עושים משא ומתן לשלום עם לבנון, טראמפ מזמין את המנהיגים לפגישה בוושינגטון. אז מה אתם רוצים? תכף תצאו בהפגנות בכיכר הבימה נגד הסכם הפסקת האש ונגד משא ומתן עם לבנון, חבר'ה תשחררו אותנו, תתנו לעבוד, העסק מורכב - אבל יש על מי לסמוך.