הגחלים לוחשות: בנט, איזנקוט ולפיד על סף פיצוץ

זאת התקופה של גחלים: יום העצמאות בשבוע הבא ואלפי קילוגרמים של גחלים יידלקו. יש משהו מהפנט בגחלים - האש בוערת בסערה, הופכת לשלב ה"גחלים הלוחשות" שדולקות ומבעבעות בשקט יחסי. כל חובב בשר מכיר את הרגע שמונחת חתיכת בשר שומנית ומבעירה מחדש את אש הסערה.

משהו קורה במפלגות האופוזיציה. אחרי ההדלקה הסוערת של המערכת הפוליטית עם הצטרפותן של המפלגות של נפתלי בנט וגדי איזנקוט, התייצבה האופוזיציה ונמצאת בשלב הגחלים הלוחשות. אש קטנה דולקת, רוחשת, לוחשת, אבל מאחורי הקלעים - השבוע הונחה חתיכת הבשר השומנית לקראת פיצוץ ובעירה שיביאו לאש שיהיה קשה לשלוט עליה.

חברי מפלגות האופוזיציה שמים שם אחד על הגריל - יאיר לפיד. האיש שבעיניהם עושה את השינוי הכי אגרסיבי שמישהו יכול לעשות במהלך הקמפיין, ובעיקר עושה את זה על חשבונם.

לפיד הופך מהמבוגר האחראי לילד הרע, מ"ביחד ננצח" ל"קודם אני", מאש שמכוונת לממשלה לירי כבד בתוך הנגמ"ש. לשיטתם, העובדה שבסקרים ה"רעים" לפיד מתנדנד על אחוז החסימה ובסקרים ה"טובים" הוא מצליח להגיע רק לשמונה מנדטים מתוך 24 שבהם הוא מחזיק כיום - גוררת אותו למעשים שהם מתקשים מאוד להבליג עליהם.

הם לא טועים. כפי שפורסם השבוע בוואלה, לפיד התניע שוב את הקמפיין האגרסיבי שלו להחזרת המנדטים שאבדו. וכן, זה בא בפומבי, בפרצוף, בלי למצמץ, על הראש של בנט ואיזנקוט.

לפיד הולך רחוק וכואב. למרבה האירוניה, האשמה הכי קשה שאפשר להאשים היום את המתמודדים באופוזיציה היא לא על חלקם בשנים שלפני השבעה באוקטובר, אלא בהאשמה - "הוא ילך עם ביבי". הקמפיין של לפיד, שכבר מקבל ביטוי פומבי בשיחות עם פעילים שדולפות במפתיע לתקשורת, טען: "מי אמר לכם שבנט לא יזגזג שוב ולא ישב עם נתניהו? (ככה עושים לאח מברית האחים?)" או "מי אמר לכם שאיזנקוט לא ייכנס שוב לממשלה של נתניהו ולך תדע מי העידית סילמן שהוא יביא במקום התשיעי שלו". (ככה עושים לשותפים?).

במפלגות האופוזיציה אומרים עליו ביטויים קשים, קשים מאוד, הכי קשים שנשמעו עד היום - "היסטרי", "מתוסכל", "בפאניקה". הם מעלים שוב ושוב טענה הגיונית, ולדבריהם: "יו"ר האופוזיציה בממשלה שבמשמרת שלה התרחש רצח, טבח ואונס מהקשים ביותר מאז קום המדינה לא הצליח אפילו לשרוט את נתניהו והוא מאשים אותנו בכישלון?!" אומרים שותפיו-יריביו. ומוסיפים: "במקום לקחת אחריות על הכישלון שלו בהפלת הממשלה הוא מאשים את בנט ואיזנקוט ש'ברחו'. זה רציני?!".

לדבריהם, "לא סתם הדביקו לו את הכינוי 'לפיד והיפוכו'. הוא אומר בפומבי 'בנט וגדי אל תריבו בפומבי, בואו לקפה עליי' ושנייה לאחר מכן יורה בתוך הנגמ"ש, בבנט ובגדי, בפומבי, בלי להתבייש ובלי להניד עפעף. מישהו קונה את זה?!".

הם טוענים שלפיד מקיים ישיבות אסטרטגיה שבהן החליט להפסיק להיות נחמד ולהחזיר את המנדטים האבודים בכל דרך. זו לא האשמה מופרכת, גם בתוך המפלגה של לפיד לא שקט. במקרה הטוב שני שלישים מהח"כים במפלגה יישארו בחוץ. הקרבות בצמרת אדירים. כל תמונה, כל בולטות, כל מילה של לפיד בעד ח"כ במפלגה גוררת אחריה: עשרה ח"כים שתוהים מה זה אומר לגבי עתידם הפוליטי והאם יישארו בחוץ, סיר לחץ בלתי אפשרי.

ההשפעה הדרמטית של ההתפוצצות שכבר נמצאת בקנה יכולה להיות על אחד המהלכים הכי דרמטיים של הבחירות הקרובות - החיבור בין איזנקוט, בנט ולפיד.

זה חיבור שכבר כעת מתקשים לעשות אותו בשל מחלוקת על מי ראשון ומה התזמון הנכון לביצוע. אם לפיד יתייצב בסקרים באזור אחוז החסימה, הוא יהפוך לנטל על חבריו לחיבור ולא לנכס. "זה אחרת כשאתה שלוש מפלגות עם עוצמה לבין מישהו שצריך להציל אותו מאחוז החסימה. לפיד עשוי להפוך לבני גנץ 2. במקום להתחבר אליו צריך להציל אותו. הוא יכול לשנות את המצב. במקום לצאת מהשפל באמצעות אמירה של 'אני חלק מהאיחוד, חלק מהשינוי' - לפיד בוחר לירות בנגמ"ש. זה לא מחזק את המחנה, לא מקדם את החיבור, לא גורם לציבור תחושה של 'אנחנו הולכים לעבוד קשה ולנצח ביחד'. לפיד עושה נזק שקשה יהיה מאוד לתקן".