מקורות יודעי דבר מסרו היום (חמישי) לאל ג'זירה כי הופל בתקיפה אווירית גשר אל-קסמיה, הגשר האחרון המחבר את שתי גדות נהר הליטאני במחוז צור בדרום לבנון.
בשולי ההסכם המסתמן, נשיא לבנון ג'וזף עאון הדגיש את דרישות מדינתו וחידד: "הרשויות הלבנוניות לבדן ינהלו את המשא ומתן משום שמדובר בעניין ריבוני שאף אחד אחר לא יכול להיות מעורב בו. נסיגת צה"ל משטח לבנון היא צעד מהותי לביסוס הפסקת האש, פריסת צבא לבנון מחדש בגבול הבינלאומי, הרחבת סמכות המדינה באופן מלא וסיום כל נוכחות חמושה".
"ההחלטות שקיבלה הממשלה, במיוחד אלו הקשורות למונופול על נשק, ייושמו לטובת לבנון ולהבטחת הגנת כל הלבנונים המשתוקקים לראות את מדינתם האחראית הבלעדית לשמירה על הביטחון, היציבות ובטיחות הציבור במדינה", הוסיף.
"לבנון להוטה לעצור את ההסלמה בדרום ובכל אזורי לבנון כדי שתיפסק הפגיעה באנשים חפים מפשע ויפסק הרס הבתים בכפרים ובעיירות לבנוניות", חתם.
לאחר ההתעקשות מטהרן לצרף את חיזבאללה להסכם הפסקת האש הנידון בפקיסטן יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף ניהל שיחה עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי. בשיחתם, הדגיש קאליבאף פעם נוספת כי הפסקת האש חייבת לכלול את לבנון "לפני כל דבר אחר".
ברקע הדברים, האפשרות של פריצת מלחמת אזרחים בלבנון שוב איננה תרחיש תיאורטי בלבד. שילוב נפיץ של עימות חיצוני, קריסה פנימית ומאבק ישיר על עצם הריבונות הוא מתכון מוכר לתסריט מעין זה. לראשונה זה שנים, ניצבת הנהגת המדינה - בראשות הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נואף סלאם - מול חיזבאללה, לא מתוך שותפות כפויה אלא מתוך עימות גלוי.
ייחודו של הרגע הנוכחי נעוץ בכך שעאון וסלאם אינם תוצר של הסכמה עם חיזבאללה. הם מבטאים ניסיון - שברירי ככל שיהיה - להחזיר את המדינה הלבנונית למרכז. הממשלה אף נקטה צעדים להגבלת פעילותו הצבאית של הארגון ולקריאה לפירוקו מנשקו. אלא שכאן נכנסת לתמונה משאלת לב. בישראל - וגם בזירה הבינלאומית - מתפתחת תקווה כמעט אינסטינקטיבית כי הנה קמה ממשלה בלבנון שתוכל לאתגר את חיזבאללה ואף להחלישו. הלוואי, אך המציאות מורכבת בהרבה. לממשלה יש אמנם העדפות בכיוון הנכון, אך יכולותיה בפועל מוגבלות מאוד. המדינה הלבנונית חלשה, מפולגת וחסרת מונופול אמיתי על הכוח.