בלשכת הבריאות של משרד הבריאות בתל אביב, התקבל אתמול (רביעי) דיווח על חשד להרעלת מזון בקרב 15 פעוטות, שניים הגיעו לבית החולים איכילוב ואושפזו להשגחה.
על פי המידע הראשוני, שני המעונות שבהם אירע המקרה פועלים תחת אותה הנהלה.
בלשכת הבריאות המחוזית פתחו בחקירה אפידמיולוגית לבירור נסיבות המקרה, במסגרת הבדיקה נאספים נתונים מהצוותים החינוכיים ומההורים, לצד מיפוי התסמינים והצלבת מידע בין המקרים.
במקביל, נמסר ממשרד הבריאות כי כבר מחר תתבצע ביקורת במטבח המבשל שסיפק את המזון למעונות. הבדיקה נועדה על מנת לבדוק את תנאי ההיגיינה, תהליכי ההכנה והאחסון, וכן דגימות מזון ככל שיידרש.
גורמים במערכת הבריאות מציינים כי מרבית המקרים של הרעלות מזון בילדים מתבטאים בהקאות, שלשולים ולעיתים חום וברובם חולפים תוך זמן קצר עם טיפול תומך.
מה עושים במקרה של הרעלה?
על פי קופ"ח כללית, הרעלת מזון נגרמת בעקבות אכילת מזון מזוהם בטפילים, וירוסים, חיידקים, רעלנים שחיידקים מפרישים או חומרים רעילים אחרים. התסמינים הם, בין היתר, שלשולים, בחילות והקאות, לעיתים גם חום, צמרמורות וחולשה. במקרים נדירים ייתכנו סימפטומים חמורים יותר.
החיידקים הנפוצים ביותר שגורמים להרעלת מזון הם סלמונלה, אי. קולי וליסטריה ובקיץ הם מתרבים בקצב מהיר הרבה יותר.
מי בסיכון?
כל אחד. אם יאכל אוכל מזוהם. יש קבוצות מועדות לפורענות, שמערכת החיסון שלהם חלשה יותר. אותם אנשים פגיעים יותר להרעלת מזון ועלולים לפתח מחלה חמורה יותר לזמן ממושך, שיכולה אפילו לגרום למוות.
מדובר בתינוקות ופעוטות, נשים הרות ועובריהן, קשישים ואנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת בגלל מחלה כרונית כמו איידס, סוכרת, מחלת כליות, חלק מסוגי הסרטן ועוד, או טיפולים מסויימים שמחלישים את מערכת החיסון, כמו טיפולים למניעת דחיית איברים מושתלים.
אז מה עושים?
שטפו היטב ידיים במים חמימים ובסבון לפני הכנת האוכל ואחרי שנגעתם בבשר נא או בביצה לא מבושלת. סבנו היטב את הידיים במשך כמה שניות, גם בין האצבעות.
שמרו על משטחי עבודה נקיים: נקו היטב את השיש במטבח, וגם את המדפים במקרר, והכיור אחרי שימוש בבשר. וכמובן, נקו גם את הסכו"ם והכלים ששימשו אתכם לבישול, והחליפו את כלי הניקוי עצמם בזמן.