מפקדי פלוגות של צה"ל בדרום לבנון מדווחים על היקף בלתי נתפס של טילי נ"ט מסוגים שונים שמשוגרים לעברם על ידי חוליות חיזבאללה מתוך עמדות קרביות, בתים וסבך בלב יערות.
לפי גורמי ביטחון, חיזבאללה ביצע תחקור מעמיק אחרי מבצע חצי הצפון ולפי התנהלות הזרוע הצבאית של הארגון הם השקיעו מאמץ גדול בירי מנגד על ידי כלי טיס לא מאוישים, רקטות, רחפנים וארסנל רחב מאוד של טילי נ"ט מסוגים שונים.
אותם טילים משוגרים מטווח רחוק של מעל לארבעה ק"מ ולעתים מעבר לרכסים ולא בקו ישיר לטנקים, נגמ"שים או לכוחות - וזה מהווה אתגר לתצפיות צה"ל מהאוויר ומהקרקע.
מאז מלחמת לבנון השנייה הצטייד ארגון חיזבאללה במספר דגמים של טילי הקורנט המדויק שמשוגר מטווחים של 5 ק"מ ובחלק מהמקרים גם מ-8 ק"מ ולפני מבצע חיצי הצפון פגעו באמצעותו בבתים בשטח ישראל בקו הראשון בגבול.
ככל שרדיוס הפעלת הטיל בעל הנחיית לייזר גדול יותר - כך יכולת האיתור של חוליית הנ"ט מאתגרת יותר. בנוסף לכך, מפעילים פעילי חיזבאללה את טילי הפגוט והקונקורס המוגדרים כישנים, אך עדיין מוגדרים כקטלניים.
לצד אלו הבריחו משמרות המהפכה האיראנים שני סוגי טילים ללבנון בהיקף נרחב: טילי הטופאן שמזכיר היטב את גרסת ה-tow האמריקאי אך מעל כולם הוא טיל נ"ט מסוג אלמאס, לפי גורמי ביטחון מבוסס על טיל הספייק הישראלי. היתרון שלו על פני האחרים הוא העובדה שהוא מונחה טלוויזיה ובהתאם לכך ניתן לשגר אותו ללא קו ראייה ישיר ובכך להקשות ולאתגר מאוד את כוחות צה"ל לאתר את מיקום המשגר ולצמצם את הזמן החשיפה לקראת יירוט של הטיל.
לפי קציני צה"ל החיזבאללה ביצע שימוש נרחב בטיל האלמאס (בפרסית: יהלום) שמהווה עמוד תווך משמעותי בארסנל הנשק של חיזבאללה שמטרתו לפגוע בטנקים ונגמ"שים של צה"ל בטווח שלכאורה עולים על 6 ק"מ.
התעשיות הביטחוניות האיראניות הצליחו לפתח ולייצר מספר גרסאות לטיל האלמאס. הגרסה הראשונה היא לטווחים של 4 ק"מ והיא הנפוצה בחיזבאללה, אלמאס 2 הוא לטווח של כ-8 ק"מ עם יכולת של 'שגר ושכח', והגרסה החדשה היא לטווחים של מעל ל-10 ק"מ ויש לפי פרסומים זרים גם גרסה אווירית שכוללת שיגור מכלי טיס לא מאויש.
בתוך כך, הציפיה של הכוחות המתמרנים היא ליותר אש ארטילרית ואווירית כדי לשבש את שיגורי הטילים בזמן שצה"ל מתמרן לעומק השטח הבנוי והסבוך בדרום לבנון.