ד"ר שמואל רוזנמן, יו"ר מצעד החיים הבינלאומי, נשא היום (שלישי) נאום בטקס מצעד החיים בפולין, ופנה למנהיגים ברחבי העולם על רקע גל האנטישמיות.
"העולם סביבנו איננו שקט: יש פחד, יש מתיחות ויש סערה שמתחוללת, ובתוכה השנאה שבה ועולה", אמר רוזנמן. "האנטישמיות איננה מאחורינו, היא כאן. לכן עלינו לדבר. למנהיגי העולם, זהו הרגע שלכם, לא מחר אלא עכשיו. אל תסבירו שנאה, הילחמו בה. אל תתעלמו ממנה, עצרו אותה. ההיסטוריה תשפוט את מעשיכם".
רוזנמן הוסיף כי "הצעירים העומדים כאן: הביטו סביבכם, המקום הזה הוא כעת חלק מכם. אינכם רק עדים, אתם הקול הבא. זהו הרגע שלכם, לא רק לזכור ולא רק לספר את הסיפור, אלא להנהיג, לקחת אחריות, לפעול ולנקוט עמדה. כאשר אתם רואים שנאה, התעמתו איתה. כאשר אתם שומעים שקרים, אתגרו אותם. כאשר אחרים שותקים, הובילו".
נשיאת מצעד החיים, פיליס גרינברג, אמרה בנאומה כי "אנו מצדיעים להשתתפותכם, במיוחד בימים מאתגרים אלו, ומודים לכם שהצטרפתם למשימתנו השנתית לשמר ולהגן על זכרם של ששת מיליון אבותינו שנספו, שעל כתפיהם אנו עומדים. נוכחותכם כאן היום היא עדות לחוסנה של רוח האדם ולמחויבות שאתם נושאים עמכם, כנושאי הלפיד של העבר ומדליקי האור של העתיד".
לדבריה, "כאשר אני מביטה אל הים של המעילים הכחולים שלפניי, אני מתמלאת השראה ממשמעות התהלוכה שזה עתה השלמנו, ומאמינה כי אלו אשר מצויים במקום הזה מודים לנו שלא שכחנו אותם, וכי כבר קרוב לארבעה עשורים אנו שבים לכאן מדי שנה במסע טעון רגש של זיכרון וכבוד. מי ייתן ונלך כולנו מחיל אל חיל, כאשר אנו מתמודדים יחד עם העתיד".
הרב יהודה קפלון, שליח נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, למאבק באנטישמיות הדגיש כי "אני ניצב בפניכם מתוך מחויבות מלאה לשליחות מצעד החיים ולמאבקו לעמוד מול האנטישמיות המשתוללת והשנאה הגואה הניצבות כיום בפני קהילתנו".
לדבריו, "העמידה כאן מחייבת אותנו לעמידה איתנה ולחוסן מתריס, כאשר אנו קוראים לשים קץ לשנאה העולמית הבלתי מוצדקת והבלתי ראויה ולמעשי התקיפה הבלתי נסבלים. אנו יכולים להתמודד עם האויב באמצעות חינוך ומעורבות, ועלינו לעשות זאת למען ילדינו וילדי ילדינו, כדי שיוכלו לרשת עתיד טוב יותר ולהמשיך להיות אור לגויים".
שורדת השבי, אגם ברגר, ניגנה את השיר "העיירה הבוערת", שנכתב על ידי מרדכי גבירטיג בשנת 1936 בתגובה לפוגרום, והפך להמנון התנגדות בגטאות פולין. זהו המצעד השני שבו אגם משתתפת. בשנה שעברה ניגנה עם דניאל וייס. אגם נחטפה ממוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר ושוחררה לאחר 482 ימים בשבי חמאס.
בנוסף, השתתפו במצעד גם יהודים ששרדו פיגועים אנטישמיים שאירעו בשנה החולפת ברחבי העולם. אווה וייצן, שהייתה בחוף בונדי באוסטרליה בזמן הפיגוע, סיפרה: "בעלי טיבור, חברתנו אדית ברוטמן ואני - כולנו ילדים לניצולי שואה. השתתפנו בחגיגות חנוכה בחוף בונדי כאשר לפתע החלו לירות לעברנו. טיבור ואדית נרצחו ממש לנגד עיניי. בגדיי כוסו בדמם. 13 חברים נוספים מהקהילה היהודית איבדו את חייהם באותו יום. הלוואי ויכולתי לשכוח את מה שראיתי, אך אינני יכולה".
אחריו נשא דברים יוני פינלי, ששרד את הפיגוע בבית הכנסת היטון פארק במנצ'סטר ביום כיפור: "שרדתי את הפיגוע האנטישמי ביום כיפור, היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי. נפצעתי, אך מלוין קרביץ ואדריאן דאולבי נרצחו".
לאחר מכן, אבי טלמוד וקתרין שקופ הוסיפו: "שרדנו את הפיגוע האנטישמי מחוץ למוזיאון היהודי הלאומי בוושינגטון הבירה בחודש מאי האחרון. אך חברינו, שרה לין מילגרם וירון לישינסקי, נרצחו".
שורדת השואה חנה יכין, שהדליקה את לפיד מספר 4: "כילדה ראיתי את הוריי מסכנים הכול, כשהם מונחים על ידי האמונה שחובתנו כבני אדם היא להגן על אלו שנרדפים, ואם אפשר גם להציל אותם. מהוריי למדתי שגם בזמנים האפלים ביותר אנו אחראים לבחירות שלנו. אני מרגישה מבורכת, לא רק משום ששרדתי את השואה וזכיתי לראות את העם היהודי קם מהאפר, אלא גם משום שבהשפעת עקרונות הוריי התמזל מזלי לעלות לארץ ולהינשא לאדם שסייע לי לחנך את ילדינו ונכדינו באותה רוח".
שורד השואה, נייט לייפציגר, שהדליק את לפיד מספר 5: "לפני 83 שנים עמדתי במחנה הזה ממש, כנער בן 15, משולל חירותי ונעוריי, וצפיתי במשרפות פולטות להבות ובאפר משפחתי שנרצחה, יחד עם מיליון חפים מפשע נוספים. לא היינו אמורים לשוב לכאן, אך בחסדי ה' אנו כאן. הביטו בנו: היינו קורבנות של ההונאה הגדולה ביותר בכל הזמנים. כשגילינו מה מתוכנן לנו, רבים מצעירינו קמו ונלחמו, ובכל זאת מיליונים הלכו אל מותם. לא עוד! כעת, כשעריץ נוסף מאיים עלינו, לא נוטעה. לא נהיה שוב קורבנות. יש לנו את ישראל שתילחם איתנו ולמעננו. אנחנו ננצח. עם ישראל חי!"
מדליקי לפיד 6: שורדת השואה איירן ששר, יחד עם שורדי השבי אגם ברגר ועמרי מירן, והאב השכול, הרב שמואל סלוטקי
איירן ששר: "אני מאוד מתרגשת להיות פה היום, ימים אחרי הפסקת האש בישראל. היו אמורים להיות כאן היום עוד 50 שורדי שואה מישראל, יחד עם מאות מאנשי ההייטק הישראלי, שבזכותם אנחנו שורדי השואה הישראלים נמצאים כאן. מפה אני שולחת ברכה לאחי ואחיותיי השורדים מישראל שלא יכלו להגיע, ולאנשי ההייטק היקרים - נצעד יחד, גדולים יותר וחזקים יותר, בשנה הבאה. מהטרגדיה של 7 באוקטובר 2023, דרך המלחמה עם איראן ושלוחותיה, ידעה מדינת ישראל תקופה ארוכה וכואבת של עימות מתמשך. ולמרות הכול, אנחנו עומדים כאן, זקופים וגאים. זו הרוח שלנו: אנחנו בוחרים בחיים. זה מי שאנחנו".
אגם ברגר: "אני, אגם ברגר, בחרתי בדרך האמונה, האמונה שלי שנשאה אותי לאורך ימי הפחד וחוסר הוודאות בשבי. נצח ישראל לא ישקר, עם ישראל חי וקיים!"
עמרי מירן: "אני, עמרי מירן, נחטפתי מביתי בקיבוץ נחל עוז והוחזקתי בשבי במשך 738 ימים. אני מדליק את הלפיד הזה לזכר היהודים שנרצחו בשואה ולזכר יותר מ־1,400 גברים, נשים וילדים שנרצחו בידי טרוריסטים איסלאמיים ב-7 באוקטובר".
לפיד 7 ואחרון - לפיד התקומה. מדליקי הלפיד: אבי דיקשטיין, סגן יו"ר מצעד החיים הבינלאומי, ולצידו ניצול השואה סמי שטייגמן. סמי נולד בשנת 1939 בצ'רנוביץ, רומניה. בין השנים 1941 ל-1944 נכלא עם הוריו במחנה עבודה בטרנסניסטריה שבאוקראינה, שם היה נתון לניסויים רפואיים של הנאצים, אשר השלכותיהם מלוות אותו עד היום. לאחר השחרור עלה לישראל, שירת בחיל האוויר ובהמשך היגר לארצות הברית.
אבי דיקשטיין: "רבים מניצולי השואה שיצאו מאפרה של אירופה לא רק בנו מחדש את חייהם, אלא גם סייעו בבניית אומה. הם נאבקו להקמת מדינת ישראל ומילאו תפקיד מרכזי בעיצוב המדינה החזקה והעמידה שאנו מכירים כיום. קרן קיימת לישראל נטעה שישה מיליון עצים ביער הקדושים שבהרי ירושלים. כל עץ הוא מצבה חיה לזכר הנספים ולכבוד השורדים. את העץ הראשון נטע אוטו פרנק, אביה של אנה פרנק, כסמל לתקווה, לחיים חדשים ולרוח יהודית מתחדשת בארצנו. סמי, חברי, אני מתכבד לעמוד לצידך ולייצג דור שאומץ לבו ונחישותו הניחו את היסודות לעתידנו".
לדבריו, "כאשר אנו מביטים קדימה, אנו מודעים לאתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל והעם היהודי. אך מתוך עומק החורבן בנינו מדינה ציונית מרשימה וחברה המושתתת על תקווה, עוצמה והתחדשות. מדינת ישראל היא עדות חיה לחוסן היהודי ולערכיו. היא מבטיחה כי מן האובדן נקום, מן החושך נבנה, ומתוך הזיכרון נמשיך לבחור בחיים".
11 שורדי שואה ישראלים, בגילי 90-100, הובילו את המצעד לצד 40 שורדי שואה מכל העולם. הצעדה התקיימה לאחר שהוחלט להוציא משלחת ישראלית מצומצמת רק לפני כמה ימים, וזאת לאור המתיחות הביטחונית.
הגעתם של כ-1,500 משתתפים נוספים מישראל בוטלה נוכח אי-הוודאות הביטחונית, בהם 50 שורדי שואה ובני משפחותיהם, משלחת 7 באוקטובר, משפחות שכולות מארגון אלמנות ויתומי צה"ל, חברי הנהלת קק"ל ומשלחות מטיקטוק ומחברת אל על.
כמדי שנה, כ-7,000 צועדים מעשרות מדינות השתתפו במצעד באורך 3.2 ק"מ שהתקיים בין מחנות ההשמדה אושוויץ לבירקנאו. השנה המצעד עמד בסימן המאבק באנטישמיות, שפרצה בממדים חסרי תקדים מאז 7 באוקטובר.