מתחם בית הספר "ג'וזפין בייקר" בעיר דיז'ון שבצרפת נראה כמו מקום בטוח ושלו עבור ילדי הגן והיסודי הלומדים בו, אך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו לאחרונה באתר חשפו סוד אפל שנשמר מתחת לאדמה במשך יותר מ-2,000 שנה. חוקרים מהמכון הלאומי למחקר ארכיאולוגי מונע בצרפת (Inrap) חשפו סדרה של קברים מהתקופה הגאלית, המציגים מנהגי קבורה חריגים שעוררו סקרנות רבה בקרב מומחים.
השלדים שנמצאו בתוך בורות עגולים לא שכבו על גבם, אלא נמצאו בתנוחת ישיבה זקופה, כשגבם אל הקיר המזרחי ופניהם אל המערב. ידיהם של המתים הונחו לאורך הגוף כשהן נחות סמוך לאגן, ורגליהם מקופלות בחוזקה ובצורה לא סימטרית. מדובר בממצא נדיר במיוחד - לאורך כל ההיסטוריה המוכרת נמצאו רק עשרות בודדות של קברים בתנוחה זו, שלרוב ממוקמים ליד בתי מגורים של האליטה או אתרי פולחן דתיים.
צלקות מהקרב או רצח מכוון?
המסתורין סביב הקברים רק הולך ומעמיק כשבוחנים את מצב העצמות. הארכיאולוגים גילו על השלדים סימנים של "אלימות שלא נרפאה", מה שמעיד על כך שהפציעות התרחשו בסמוך לזמן המוות או שהיו הגורם הישיר לו. על אחד השלדים הופיעו שתי מכות חזקות מחפץ חד, ככל הנראה חרב, ישירות אל הגולגולת. הממצאים הללו מרמזים על הרג מכוון, אך החוקרים עדיין מנסים להבין האם מדובר בלוחמים שנפלו בקרב, בהוצאות להורג או בטקס הקרבה דתי.
באופן מפתיע, בקברים לא נמצאו חפצים אישיים או מנחות למתים, מלבד צמיד אבן שחור אחד מהמאה השלישית לפני הספירה. העובדה שהקברים נשמרו במצב מצוין מאפשרת למדענים להמשיך ולחקור האם מדובר בבני משפחות אצולה גאליות או שמא מדובר באתר הנצחה לדמויות רוחניות מהתקופה שקדמה לכיבוש של יוליוס קיסר. בינתיים, התלמידים הצעירים מעל פני השטח ממשיכים בשגרת יומם, בלי לדעת שסודות של מלחמות עתיקות קבורים ממש מתחת לנדנדות.