אירוע אלים שהתרחש בלב חצר בית ספר יסודי ברמת גן, לעיני תלמידים רבים, הסתיים בגזר דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב. האב, שהגיע למקום לאחר שבנו טען כי נפגע על ידי נער אחר, הורשע והוטל עליו עונש של ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד מאסרים מותנים ופיצוי כספי לקטין שנפגע.
על פי כתב האישום, הנאשם הגיע לחצר בית הספר, ניגש לקטין שישב במקום, החל לצעוק עליו ולאחר מכן היכה אותו בידיו. התקיפה לא הסתיימה בכך - האב הפיל את הקטין והמשיך להכות בו שוב ושוב, לעיני ילדים אחרים שנכחו במקום. כתוצאה מהאלימות נגרמו לקטין חבלות, בהן שפשופים ודימום מאפו.
לצד זאת, במסגרת תיק נוסף שצורף לגזר הדין, הורשע הנאשם בעבירות איומים והיזק בזדון כלפי גרושתו. לפי האישום, במהלך סכסוך גירושין איים עליה באמירות קשות, בהן: "עד שלא תרצחי לא תירגעי עד המוות אני אלחם", ואף שבר את מכשיר הטלפון שלה בעת שניסתה להזעיק משטרה.
התביעה עמדה על חומרת המעשים, והדגישה את העובדה שהתקיפה בוצעה כלפי קטין בתוך שטח בית ספר יסודי ולעיני תלמידים רבים. לשיטתה, מדובר בפגיעה חמורה בערכים מוגנים, ועל כן ביקשה להטיל על הנאשם תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות לצד ענישה נוספת.
מנגד, הסנגור הציג את הנאשם כאדם שנקלע למשבר אישי עמוק על רקע הליך גירושין מורכב, וטען כי פעל מתוך אמונה שבנו נפגע ומתוך רצון להיות "אבא טוב". לדבריו, מדובר בהתפרצות שנעשתה "בסיר לחץ" רגשי. עוד ציין כי הנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי, שהה במעצר תקופה ממושכת ושיתף פעולה עם טיפול, והזהיר מפני פגיעה נוספת בפרנסתו שתשליך גם על בני משפחתו.
בית המשפט קיבל חלקית את טענות ההגנה בנוגע לשיקום, אך הדגיש כי אין להתעלם מחומרת המעשים. בפסק הדין נכתב כי הנאשם "נטל את החוק לידיים והפך את המתלונן, קטין, לשק חבטות", והובהר כי מדובר בהתנהלות שאין להשלים עמה.
עוד עמדה השופטת על הפגיעה הקשה בקטין, שהעיד כי מאז האירוע הוא מתמודד עם חרדות, דיכאון וקשיים תפקודיים משמעותיים. לצד זאת, צוין כי הנאשם הפגין חרטה ועבר הליך שיקומי עמוק, דבר שהוביל לחריגה ממתחם הענישה המקובל.
בסיכומו של דבר נקבע כי יש לאזן בין שיקולי שיקום לבין הצורך בהרתעה ובגמול. השופטת גזרה על הנאשם ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד מאסרים מותנים ופיצוי של 15 אלף שקלים לקטין.
"האירוע האלים והמתמשך שעבר הקטין הוא אירוע טראומתי, חריג ובלתי מתקבל על הדעת", סיכמה השופטת, והבהירה כי גם כאשר קיימים שיקולי שיקום משמעותיים, אלימות כלפי קטין במרחב ציבורי מחייבת תגובה עונשית ברורה.