זעם בטורקיה על החלטת צרפת להכיר בשואת הארמנים

ממשלת טורקיה החזירה את שגרירה בפאריס להתייעצויות, בעקבות החלטת האסיפה הלאומית הצרפתית להכיר בשואת הארמנים תחת שלטון האימפריה העותומנית.

"ההחלטה, שאיכזבה מאוד את האומה שלנו, תגרום לפגיעה משמעותית ומתמשכת ביחסי המדינות", אמר שר הפנים הטורקי, רוסטו קזים יוקלן. השר הוסיף כי הפרלמנט הצרפתי "גרם לפגיעה בפני ההסטוריה", והצהיר כי הקשרים הכלכליים בין המדינות ייפגעו. לדבריו, "להחלטה יהיו השפעות על השלום באזור" - אמירה המתייחסת ליחסים בין טורקיה לשכנתה ארמניה.

הגבול בין ארמניה לטורקיה נסגר בעקבות חילוקי הדעות בין ארמניה לבת בריתה של טורקיה - אזרביג'ן - על השליטה בחבל נאגורני קארבאך. צרפת מעורבת בניסיונות להביא לפתרון הסכסוך במסגרת מוסדות הקהילה האירופאית.

מחיאות כפיים רמות באו מכיוון מרפסת האורחים של האסיפה הלאומית, לאחר ש-50 מציריה הצביעו פה אחד בעד ההחלטה. הדוברים בדיון הדגישו כי ההחלטה בנוגע לטבח הארמנים ב-1915, לא נועדה כדי לבקר או לשפוט את טורקיה של ימינו.

ההצבעה התקיימה למרות אזהרותיו של ראש ממשלת טורקיה, בולנט אקוויט, כי היחסים עם צרפת נמצאים על סף משבר, בגלל הנושא. בשנה שעברה הצליחו הטורקים למנוע קבלת החלטה דומה בבית הנבחרים האמריקאי, בעזרת הפעלת לחץ דיפלומטי על הממשל.

האסיפה הצרפתית כבר קיבלה החלטות דומות בעבר, אך להחלטה זו צפויות להיות השפעות גדולות יותר, כיוון שהיא התקבלה בתקופה בה טורקיה מבקשת להתקבל כחברה באיחוד האירופאי.

גורמים בצרפת אומרים כי קבלת ההחלטה הושפעה כנראה מהבחירות המוניציפליות שיתקיימו בקרוב במדינה. זאת, בגלל כמה מאות אלפי ארמנים בעלי זכות בחירה שיוכלו להיות גורם מכריע בבחירות.

הארמנים טוענים כי מיליון וחצי מבני עמם נרצחו בטבח, שבוצע בימיה האחרונים של האימפריה העותומנית. הטורקים מצדם אומרים כי מספר ההרוגים היה 300 אלף בלבד, וכי הם מתו במהלך מרד שביצעו נגד השלטונות, במהלכו מתו גם טורקים רבים.

ממשלת טורקיה אומרת כי היא מעונינת להשאיר את הוויכוח בידי ההיסטוריונים, זאת למרות שהמדינה נמנעת מלתת לחוקרים רבים גישה חופשית לארכיונים מהתקופה העותומנית.