המשטר האיראני בנה תחת סנקציות ואמברגו הדוק מערכת מסועפת של מפעלים ביטחוניים. מאות מהם בניהול ופיקוח ישיר של משמרות המהפכה והאחרים תחת משרד ההגנה ומאות נוספים במעגל השני והשלישי תומכים את האסטרטגיה של משטר האייתולות. במשך עשרות שנים עמלו גורמים רבים באגף המודיעין של צה"ל לפצח את התעלומה ולאסוף את המידע, להפליל תהליכים, שיטות הונאה, לעקוב אחרי צירי הברחות של ציוד, חומרי גלם, פסי ייצור ושינוע ברחבי איראן הענקית.
"איראן מאוד מתקדמת מבחינה טכנולוגית ומתמחה בייצור עצמי ולא בהכרח רוכשת כל דבר", הסבירה ראש חוליית תשתיות בזירה הטכנולוגית של חטיבת המחקר סרן ק', והוסיפה, "אנחנו מסתכלים למשל על קווי ייצור חומרים כימיים הנדרשים עבור דלק לטילים, ייצור חומרי נפץ בהיקף תעשייתי, כולל רכיבים קטנים, חומרים מורכבים, ועיבוד מכני. אנחנו נוגעים בכל הקשת הרחבה של היכולות האלה בניסיונות למנוע ולגרוע כמה שיותר יכולות עצמאיות. המפעלים שהפללנו והצבענו עליהם לתקיפה ייקח חודשים ארוכים אם לא שנים לשקם אותם. קומפלקסי ענק עם אלפי מכונות שמחוברות כולן לתשתיות שהיינו צריכות לחשוף".
אחת ממטרות העל של חטיבת המחקר היא לא לאפשר לאיראן לשקם את התעשיות הביטחוניות בכלל המעגלים שמייצרות את ארסנל הנשק בדגש על תחום הטילים שפגעו בעורף הישראלי. "בסוף כשאתה פוגע להם בכל כך הרבה תעשיות ובכל כך הרבה פסי ייצור יש מגבלה לכמה שאתה יכול לשקם במקביל. זה גם חלק מהאפקט שאנחנו מנסים להשיג. כשאני מסתכלת על היום שאחרי אני באמת באמת שואפת להבין מה איראן תתעדף יותר? שיקום מערכי ההגנה האווירית או שיקום טילי הקרקע קרקע", אמרה ראש חוליית יעדי משמרות המהפכה בחטיבת המחקר סגן א' שמתעסקת בהפללת יעדי תעשיות צבאיות.
גאוותן של קצינות המחקר היא שחלק לא מבוטל מהמטרות שחיל האוויר תקף הופקו כדי להעמיק את ההישגים תוך כדי מבצע שאגת הארי ולא רק בהיערכות המקדימה.
"מדובר בהיקף תעשיות עצום. קשה להגיע לכל מקום ולכל אתר, וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות היום. אנחנו לא פוגעים במכונה ספציפית אלא בפסי ייצור שלמים. זה באמת תהליך מחקרי מאוד מאוד מעמיק לאפיין את כל הדברים האלה", הסבירה סרן ק', והוסיפה, "אני לא רוצה שביום שאחרי איראן תשקם אך ורק מכונה, אני רוצה שהיא תצטרך לשקם את כל הקומפלקס הענק שהשקיעו בו שנים".
קומפלקס ביטחוני-איראני יכול לכלול 40 מבנים שונים וכשהן אומרות מטרה אחת היא כוללת לרוב עשרות מבנים שונים וכשתוקפים מאות מטרות מקבלים הישג מצטבר משמעותי מאוד - וכדי לאתגר אותן בשיחה, שאלתי מה ההישג הגדול ביותר מבחינתן תוך כדי המבצע נגד איראן.
הן היו תמימות דעים כי הקומפלקס פורצ'ין (הותקף על ידי חיל האוויר מספר דו ספרתי של פעמים), מורכב מהרבה מבנים שנבנו לאורך יותר מארבעים שנה והוא כפוף לניהול משרד ההגנה האיראני. "אני יכולה להגיד שהפגיעה בו היא עמוקה. תקפנו אותו בעבר אבל הפעם ההשמדה שיטתית של פסי ייצור בהם חומרים כימיים, חומרי נפץ, תחמושות, מנועים, אתרי ניסוי סודיים וכלי טיס לא מאוישים", סיפרה סרן ק' והוסיפה, "זה הקומפלקס שמייצר את המנוע והדלק שמאפשר לטיל להגיע מאיראן עד לישראל ובהמשך לדבריה של סגן א' מאחורי התהליך עומדים מהנדסי חומרים, מהנדסי כימיה, אווירונאוטים, מהנדסי מכונות שמקימים ומנהלים את הדברים האלה".
לדבריה, "בשביל להיות מסוגלים להבין את התהליך ייצור של נגיד חומר מורכב מתקדם שמגן לך על הקצה של הטיל, שצריך להיות בעמידות תרמית מאוד גבוהה כי הוא נכנס לאטמוספירה, אתה צריך בשביל להיות מסוגל לחקור את זה, להבין בכימיה, בפיזיקה, בהנדסת מכונות, במעוף של טיל, באיך מנהלים מפעל, איך נראה הארגון, ובהתאם אנחנו מנהלות מחקר ברמה מאוד מקצועית כדי להבין לעומק את מה שהם עושים וחלק מהחוקרים באמ"ן הם בני 18-19 שמתבססים על ידע והבנה של מילואימניקים ותיקים. חלקם מכירים את התעשיות האיראניות ברמה אינטימית יותר מעשרים שנה. הם מכירים כל פינה ותהליך ייצור של טילים, מערכות הגנה. אווירית וטילי חוף-ים. יש לנו צוות מאוד מגוון והטרוגני של מומחי תוכן, שנותנים באמת את ההסתכלות השלמה על הדבר הזה. יש לנו פה חוקרים שנגיד לפני 20 שנה היו בסדיר, מצאו אתר סודי חדש בתעשיות האיראניות, כשהם היו החוקר היחיד שמכיר את המקום הזה, אפיינו אותו, הכניסו אותו לספרים שלנו, והיום אתה יכול לראות אותם לצד מודיעין שמגיע ומדווח על כך שהתעשייה הזאת הושמדה, ממש סגירת מעגל ותמיד גם יהיו מפעלים נוספים שצריך לקשר אותם למפעל הביטחוני".
"למשל? יש לי מפעל שמייצר חומרים מסוימים. הוא לא מייצר אך ורק חומרים לטילי קרקע קרקע. הם אנשים רעים שעושים דברים רעים, והם יודעים שהם מספקים גם לתעשיות הצבאיות. בהתאם לכך מבוצע תהליך ההפללה בצמוד לדין הבינלאומי מתוך כוונה גם למזער פגיעה בבלתי מעורבים".
סגן א' הדגישה שוב כי הפגיעה היא לא בהכרח רק במפעל או במבנה. "הגדרנו מדרגות הישג מינימלי ומה אנחנו צריכים לתקוף כדי לגרום לעיכוב יכולות הייצור. אני כבר לא מסתכלת רק על מרכיב אחד, אני מסתכלת על הכול בשביל לוודא שביום שאחרי יתקשו לשקם. איראן היא מדינה עם הרבה משאבים ואם אתה פוגע במשהו ספציפי אתה מקל עליה בשיקום. הם יודעים להיות יעילים ולמצוא פתרונות, והם זריזים יחסית. אנחנו מחפשים את הדרך לעכב כמה שיותר. אפשר לקנות חלקים או מכונות אבל לקנות מפעל חדש לייצור חומרי נפץ או מפעל עם חמישה מערבלים פלנטרים אתה לא יכול".
בהתאם לאי הבהירות ברחוב הישראלי לגבי מידת ההצלחה של צה"ל להסב נזקים כבדים לתעשיות האיראניות, הקשתי על סרן ק' בנושא שמיהרה להגיב, "לפני חודש היתה לאיראן תעשייה צבאית בת עשרות שנים, משגשגת, רחבה על פני מדינה שלמה שעמדה וסיפקה אמל"ח בכל קשת הגוונים באופן שמאיים על מדינת ישראל. ישירות מאיראן ודרך השלוחים שלה. מחר, כשקמים בבוקר המנהיגים באיראן וצריכים להסתכל על מה יש להם ביד, התעשייה שלהם פגועה, מדממת, אין לה את היכולת לתת את הגב הזה לייצור של האמל"ח. כמו שהיא יכלה ביום שלפני שאגת הארי. היום הם צריכים לחשוב מה אני משקם קודם, היום הם צריכים לחשוב איפה אני שם את הכסף. איך אני לעזאזל פותר את הסיטואציה שאני נמצא בה עכשיו, כשאין לי את הגב התעשייתי שאני מכיר ושאני רגיל אליו כבר 40 שנה? מי שירגיש את זה היטב זה השלוחים (חיזבאללה, חות'ים, חמאס ועוד) שפוגעים בחיילנו ובעורף הישראלי".
לגבי הניסיונות של האיראנים לייצר טילים תוך כדי המבצע אמרו הקצינות כי יש הבדל בין הרכבת טילים מחלקים שהיו להם בעבר לייצור טילים חדשים שלא התרחש למיטב הבנתן. "באמת שפגענו במספיק נקודות בייצור של הטיל, שזה יהיה כרגע בלתי אפשרי, לייצר את המוצר", אמרה סרן ק', והוסיפה, "מה באמת מרגש? לראות משהו שחקרת שלפני יומיים היה עומד וקיים, ויש הרבה מבנים כאלה ופשוט לראות את זה מושמד בעיניים, זה תחושת סיפוק בלתי יתואר וחוץ מהפן הרגשי זה גם חלק בלתי נפרד מהמשימה. כשאתה מייצר מטרה ומביא לכדי תקיפה שלה, יש לנו גם את האחריות המחקרית לוודא שהיא נפגעה כמו שצריך, לראות האם אכן השגנו את ההישג שרצינו לנתח את הסרטונים שאתה מדבר עליהם, של הפיצוצים, ולוודא שאכן פגענו בכל מה שנדרש. אתה לא מסיים את העבודה על המטרה עד שאתה מסיים את התהליך הזה".
ולקראת סיכום ומבלי שהן יודעות שעוד מעט תיכנס לתוקפה הפסקת אש בין ארה"ב וישראל לאיראן, אומרת סגן א', "אני חושבת שלקחנו את התעשייה הצבאית האירנית שנים אחורה, אני חושבת שיצרנו דילמות שיקום מאוד מורכבות לאיראן ביום שאחרי. אני חושבת שאיראן תצטרך לקבל החלטות כלכליות ואסטרטגיות מורכבות לאור היכולת התעשייתית הצבאית שהיא איבדה או שנפגעה לה משמעותית. ואני חושבת שהפגיעה בתעשיות מחלישה את איראן, וזה בסוף משהו שאנחנו מצווים לעצמנו כיעד, וזה בהחלט חלק מלפגוע באיראן ולהחליש את האויב שלנו, לגרוע לו יכולת כל כך משמעותית כמו יכולת בניין הכוח ושיקום ארסנל ביום שאחרי".
סרן ק' הערכה כי הישג עיקרי נוסף היא העמדה של המשטר האיראני על קרני הדילמה שביום שאחרי, "הם ישאלו את עצמם 'האם אני נותן או שומר לעצמי או מתחלק באמל"ח. אנחנו גם מסתכלות אם חס וחלילה נצטרך לפגוש את איראן בפעם הבאה, כמה היא תוכל לשקם את עצמה וכמה היא תוכל שוב לייצר איום על מדינת ישראל בהמשך. זה הקלף של התעשיות הצבאיות, זה העתיד, זה מה הלאה. פגענו באיראן באופן די חזק, וזה מתווסף לפגיעה בפיקוד והשליטה, טילי הקרקע קרקע נפגעו. מערכי ההגנה האווירית, תשתיות לאומיות וכדי לשקם את זה צריך המון משאבים שנדרשים לשקם בעיקר את איראן".
מדובר במארג אנושי מיוחד שמהווה חולייה בשרשרת ארוכה שפועלת כבר עשרות שנים לפצח את חומות המידור של המשטר הקיצוני. סגן א', ביקשה להוסיף, "רציתי להוסיף שאני מרגישה שזאת משימת חיי ושיש לי זכות אדירה לשירות צבאי כל כך משמעותי ולהיות דווקא כאן בזמן הזה ולהיות חלק ממשימה כל כך חשובה ולראות אותה מתגשמת מול העיניים, זה באמת באמת אדיר וגם רציתי להדגיש שוב את הנקודה שאנחנו רק שתי נציגות של צוות מאוד גדול, שנותן באמת מדם לבו למשימה הזאת. מילואימניקים שלא רואים את הילדים שלהם כי הם פה במשמרות מתחת לאדמה, חבר'ה צעירים שרק התגייסו וישר נכנסו לתוך נוהל קרב וניהול קרב, ובאמת עושים עם הלב והנשמה למען העתיד של המדינה שלנו. זה מאוד מאוד מרגש וכיף לעבוד גם עם צוות עם כזאת גישה".