החזרה ללימודים הבוקר (חמישי) ברחבי הארץ מביאה איתה לא רק התרגשות, אלא גם לא מעט סימני שאלה. אחרי שבועות של למידה מרחוק, אזעקות וחוסר ודאות, התלמידים, המנהלים והמורים חוזרים לכיתות, אך למציאות שונה מאוד מזו שעזבו.
אביגיל סאמין, יו"ר שותפה בארגון "מנהיגים" ומנהלת קריית החינוך אורט יובלי באריאל, תיארה את האתגר ל-וואלה על החזרה המהירה, במקומות מסוימים בן לילה, שהותירה מנהלים להיערך תחת לחץ כבד. "הרבה מאוד רשויות החליטו שהן חוזרות מאפס למאה. והמנהלים היו צריכים בלילה אחד לבנות מחדש מערכות ולבדוק שהצוות יכול לחזור".
במערכת החינוך כבר התרגלו לשגרה של חוסר שגרה. מאז הקורונה, ולנוכח המלחמה, מנהלים ומורים מוצאים עצמם פותחים מחדש את השנה שוב ושוב. "זה מרגיש כמו הראשון בספטמבר", הדגישה סאמין. "גם בהתרגשות וגם בהיערכות. אנחנו שולחים למורים הנחיות באמצע הלילה, מדגישים שיח רגשי עם התלמידים, לא ללחוץ - לתת מקום למה שהם עברו. יש לנו עדיין מורים במילואים, בני זוג של מורות במילואים, אנחנו נתרגל ירידה למקלטים - שגרה זה לא".
החזרה ללימודים אינה אחידה. בצפון הארץ מוסדות רבים עדיין סגורים, ובדרום גם במקומות שבהם הלימודים מתחדשים, הפגיעה המתמשכת עדיין מורגשת. "יש אזורים שלא חוזרים בכלל, ויש כאלה שחוזרים אבל עוד לא השתקמו מהאירועים של השבעה באוקטובר. אי אפשר להתעלם מזה.
גם במרכז הארץ, לדבריה, לא ניתן לצפות מתלמידים לחזור מיד למסלול מלא - במיוחד לא תלמידי תיכון: "אי אפשר לחשוב שתלמידי י"א- י"ב יעשו בגרויות כאילו כלום לא קרה. חייבים התאמות- לצמצם חומר, לדחות מבחנים, אולי אפילו לבטל חלק מהם".
על רקע הפערים שנוצרו, מקדם שר החינוך יואב קיש תוכנית להארכת הלמידה בקיץ, בהיקף של כ-750 מיליון שקלים. המטרה: לצמצם פערים לימודיים באמצעות קיצור החופש הגדול והפעלת מסגרות לימוד נוספות.
אלא שבשטח, מנהלי בתי הספר עדיין לא משוכנעים. "זה נשמע טוב בכותרת, אבל צריך להבין איך זה עובד בפועל", אומרת סאמין. "מי ילמד בקיץ? המורים. ומה אם חלקם לא ירצו?. הקיץ הוא הזמן שבו אנחנו בונים את שנת הלימודים הבאה. להפעיל גם מסגרות קיץ וגם להכין שנה חדשה - זו משימה נוספת באותו פרק זמן, וזה מורכב מאוד".
מאיה, מחנכת כיתה ג' ומורה למתמטיקה בבית הספר "חביב" בראשון לציון, מתארת את הרגעים הראשונים בכיתה: "זה כיף גדול לחזור ללמד. זו תחושה כאילו חוזרים ל-1 בספטמבר. השינוי היה מאוד מהיר, אבל יש מרחב מוגן ואנחנו כאן עם הילדים. נעבוד יותר על שיח ומשחק, ולאט לאט נחזור לתלם- בתקווה שהכול יחזור לקדמותו". הדגש, לדבריה, הוא לא רק על לימודים, אלא בעיקר על עיבוד רגשי: חזרה הדרגתית, רכה, שמבינה את מה שעבר על הילדים".
גם בקרב התלמידים ניכרת התרגשות גדולה- לצד עייפות מהמציאות המתמשכת. יוסי, תלמיד בבית ספר בראשון לציון, סיפר: "לא ישנתי כל הלילה. אני מאוד מתרגש לפגוש את החברים שלא ראיתי הרבה זמן - חוץ מבזום, ומדי פעם בשכונה בין האזעקות. אף אחד לא באמת יכול להבין אותנו על כל מה שעובר עלינו. אנחנו לא רוצים לחזור לזומים".
אריה ברנע, מנהל תיכון מקיף יהוד, אמר: "ברגשות מעורבים קיבלנו את החלטת הרשויות בדבר חזרה ללימודים. אנחנו רצינו מאוד לראות את המורים, את העובדים ואת התלמידים ולחזור לשגרה מבורכת. יש בכך גם כדי לחזק את החוסן האישי והלאומי", הדגיש.
"מצד שני איש מאיתנו איננו יכול להבטיח שהפסקת האש תישמר בידי איראן, מה גם שלבנון איננה חלק מההסדר מלכתחילה", הסביר את המצב המורכב. "המיגון התקני בבית ספרנו מקיף כ-20% מהציבור שלנו, כמו במקומות רבים בארץ. בשום מקרה לא ישרור ביטחון מושלם. חשוב להחזיר את המדינה למסלול. גם זה מסר חינוכי. ביום ראשון בבוקר נפתח את השער ואת הלב ונקבל את התלמידות והתלמידים שיחזרו לביתם השני".
לדברי ד"ר רחל הלל אברהם, ראש תכנית תואר שני בחינוך בקריה האקדמית אונו החזרה למערכת החינוך אחרי תקופה ממושכת של אי-וודאות, שחיקה ומלחמה היא לא חזרה לשגרה, משום שאין באמת שגרה לחזור אליה.
"בני הנוער מגיעים כשהם נושאים איתם רצף של חוויות מורכבות: היעדרויות של מורים בשל מילואים, אובדן ופציעות בתוך הקהילה החינוכית, ולאחר מכן גם הסתגרות ממושכת בבתים. בתוך המציאות הזו הם נדרשים להתניע מחדש - לא מ-0 ל-100, אלא מ-0 ל-1,000- לחזור בבת אחת למשמעת, לניהול זמן מדויק ולמחויבות ללמידה, בזמן שהעתיד הקרוב שלהם, כולל בגרויות והכנה לצבא, עדיין לוט בערפל".
עוד אמרה כי "במצב כזה, האחריות של המורים היא כפולה: מצד אחד להכיר בעומק הקושי, לגלות אמפתיה והכלה אמיתית, ולאפשר מרחב שבו מותר גם להתבלבל ולהתקשות. מצד שני, להציג באופן ברור ועקבי את הגבולות, את הציפיות ואת הערך של הלמידה. החזרה לא יכולה להיות שחזור של מה שהיה, אלא תהליך של בנייה מחודשת: שגרה מותאמת למציאות משתנה. לשם כך, המורים צריכים לנהל שיח פתוח בגובה העיניים, לשאול את בני הנוער מה הם צריכים כדי להצליח, ולשלב אותם באופן פעיל ביצירת אותה שגרה חדשה".
גם ראשי הערים התרגשו עם חזרת מוסדות החינוך ברוב חלקי הארץ. יריב פישר, ראש עיריית הרצליה אמר: "זהו יום משמח ביותר לילדות ולילדים שהיו כמהים לחזור למסגרות החינוכיות, לפגוש את החברים ולשוב לחיי שיגרה. אני מודה לכל צוותי העירייה על העבודה המקצועית והמסורה שאפשרה את פתיחת מוסדות החינוך במהירות שיא ובאפס תקלות. אני מייחל לימים של שקט וביטחון".
ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, הוסיף : "כאבא לשלושה ילדים במערכת החינוך העירונית, אני יכול להגיד לכם שאני שולח אותם היום למסגרות בביטחון מלא בצוותי החינוך המעולים שלנו. ילדות וילדים מקסימים שלנו, אני רוצה לאחל לכם יום לימודים רגוע ושקט. שתצרו היום חוויות חדשות יחד עם צוותי החינוך המקסימים והחברים. נמשיך לשמור עליכם ולקחת עבורכם את ההחלטות האחריות והטובות ביותר".