האחדות נותנת נוק אאוט

סקרי סוף השבוע מצביעים על העובדה החד משמעית: שום דבר לא עוזר לאהוד ברק. הפער בינו לבין שרון נשמר, פלוס מינוס, תלוי בסוקר ובאופי הסקר, בין 17 ל-20 אחוז, בידיעות אחרונות, דחף, ובמעריב, גאלופ, ועד 22 אחוז בהעיר, שווקים ופנורמה.


על פי הבטחות אנשי מפלגת העבודה מן השבוע שעבר, אנחנו בדרך למהומה גדולה. בינתיים נאדה, לא שומעים דבר. אחר הצהריים ניסה ברק להזהיר את המורדים החמודים ולהתריע מפני מרד חצר. הוא שלח את נאווה לגדי סוקניק, להגיד "היום היחידי שקובע הוא יום הבחירות". והסביר בעצמו, קבל עם, שהשינוי המיוחל במצבו יבוא "רק עשרה או שמונה ימים לפני הבחירות, אולי רק בחמשת הימים האחרונים". בסדר.


נאווה ברק הפכה היום חלק מקמפיין ברק. היא נראתה נסערת, חיוורת, שליח של מישהו, לא אדם עצמאי.


עדיין מוקדם לקבוע נחרצות, אבל אחרי שלושה ימי תשדירי בחירות, נדמה שקמפיין ברק החטיא את הכתובת. מבלי להתייחס לכוונות התשדירים, מעשית יוצא שאהוד ברק ראש הממשלה מנסה למכור לציבור את אהוד ברק כראש הממשלה הבא. הוא עושה זאת בדרכים שונות. מקונן, מכה על חטא, "הנושא הזה מייסר אותי"... "ככל שאני חושב על זה, ככה אני שונא את זה"... ובעיקר מפחיד אותי מן האחר, שרון, אבל כל הזמן, כל הזמן, הוא מוכר את עצמו. הוא מדבר, הוא חושב, הוא אומר, הוא מרגיש, הוא הנושא, אני רק קונה, וכל הזמן אותם עיניים מישירות מבט ואותה תנועת יד שמאל ברקית, שאותה, חברים וחברות, אף אחד לא רוצה לקנות. מי רוצה לקנות את ברק? בשביל לקנות את ברק לא צריך קמפיין, יש את זיל וזול אבל, כן, מוקדם לומר.


מול ברק, המכה על חטא אבל מבקש רק טוב, עומד שרון, האיש הרע. הרוע בנוי משניים. מלחמת לבנון, מה שהיה, וממשלה ימנית קיצונית, מה שיהיה. קואליציה עם ש"ס, עם המפד"ל. בדיוק כל מה שהיה לברק עד קמפ דייויד. רוצה לומר, עם מה אתם מפחידים את הצופה, בדיוק? עם כל מה שהוא מכיר כל חייו?


התשדירים של שרון בסך הכל, בסדר, עושים את העבודה. מוכרים, מוכרים בכל הכוח, בכל האמצעים, מלחמה, ילדים, שעשוע, כייף חיים, דגלים, מוסיקה, מקצבים רגשיים הולמים, ואחדות. אחדות זו משאת הנפש של כ-70 אחוז מן הבוחרים. עם האחדות הם נותנים נוק אאוט לברק. שרון מבטיח ללכת על אחדות, עוסק בה, מציין שאין בילתה, אחר כך קאט, דוקומנטרי, מצביע ברק עובר לשרון בגלל בלוף האחדות של ברק. עובר. וברק לא מגיב.