ד"ר שלומי שגיא, המנהל הוותיק של מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי בני ציון, איבד את ביתו בפגיעת הטיל הקטלנית בבניין המגורים המדורג ברחוב שמשון בחיפה. הדירה שלו ושל אשתו, פרופ' לנה שגיא-דאין, רופאת הנשים הגנטיקאית מהמרכז הרפואי כרמל, הצמודה לדירת בני הזוג שנהרגו עם בנם ובת זוגו, נהרסה כליל. בזמן הפגיעה, הוא היה במקלט - ואשתו לנה ושתי בנותיהם כלל לא היו בבית.
"אנחנו גרים בבניין בדירה שנמחקה", סיפר. "יש שתי דירות גן למטה למטה במבנה המדורג - אחת שלנו ואחת של השכנים הצמודים. שתי הדירות נהרסו כליל. אנחנו לא היינו בבית, והם נשארו בבית - זה הסיפור".
לדבריו, בעת האזעקה היה בבית ועלה מיד למקלט, שנמצא שתי קומות מעל הדירה: "הייתה אזעקה ועליתי ישר למקלט, כמו שאנחנו עושים. פגשנו שם את כל האנשים. היו בערך חמש-שש משפחות". אשתו והבנות, היו באותה עת במרחב המוגן של הגרנד קניון, לא הרחק מהבית.
הפגיעה עצמה הייתה הרסנית: "זה היה מטורף", סיפר, "כל הבניין רעד. יצאתי מהמקלט לראות מה קרה - וראיתי שאין בית. פשוט אין בית. זה מטורף. אתה רואה ממש דלקה באזור שהיה הבית שלנו".
על שכניו שלמרבה האסון נהרגו, סיפר כי מדובר בזוג שגר במקום שנים רבות: "זוג מאוד מופנם ושקט ונחמדים מאוד. הם גרו בדירת הגן הצמודה לשלנו ועוד לפנינו. הם היו זוג תרבותי מאד. היא הייתה מורה לפיתוח קול ואנחנו תמיד נהנינו לשמוע את השירה ונגינת הפסנתר שעלתה תמיד מהבית. הכרנו גם את הבן. זה פשוט אסון בלתי נתפס".
ד"ר שגיא, שמתגורר בבניין כעשור, סיפר כי בני הזוג שנהרגו נמנעו לעיתים מהגעה למקלט בשל הקושי הפיזי: "זה בניין מדורג עם הרבה מדרגות. אני חושב שהיה להם קשה לעלות, והם העדיפו להישאר למטה. פעם שאלנו למה הם לא באים, והם אמרו שקשה להם לעלות את כל המדרגות".
"היו גם שני אנשים מבוגרים שלא באו למקלט ונפצעו, אבל כל מי שהיה במקלט יצא ללא פגע", הוא מוסיף.
לצד האסון, שגיא מציין את מהירות התגובה של כוחות החירום: "שהינו במקלט עד שיצאה הודעה שאפשר לצאת, וכשיצאנו כבר כל הכוחות היו שם. אני לא יודע איך הם הגיעו כל כך מהר - מד"א ומשטרה. זה היה מדהים, תוך דקות הכול היה מוצף באנשי צוות".
בהמשך הלילה אף חזר למקום עם אשתו כדי לסייע לכוחות החילוץ להבין את מבנה הדירה של השכנים: "הם ביקשו מאיתנו פרטים כי אנחנו הכי צמודים אליהם. נכנסנו עם הצוותים כדי להראות להם מקום שהם בנו מתחת לקומה - סוג של חדר נוסף שלא היה בתוכניות. חשבנו ששם הם היו".
המשפחה פונתה למלון פנורמה: "כל הבוקר היו כבר כל הגורמים - מס רכוש, גורמי רווחה, פסיכולוגים. באמת מערך שעובד יפה".
לשניים שתי בנות, בנות 11 ו-20. בתוך ההרס, הוא נזכר ברגע קטן מהיום שלפני הפגיעה: "בשעה ארבע אחר הצהריים אמרתי לאשתי איזה בית מדהים יש לנו - מואר, נעים, עם נוף לוואדי. שעתיים אחרי זה הלך הבית".
כרופא, הוא מסכם במסר חד: "ללכת למקלט - זה מציל חיים. כל מי שהיה במקלט יצא בלי פגע".