אייל גלדר, בן 52, שמתגורר כ-20 שנה עם אשתו ענבל, בת 49, בדירה בבניין שנפגע אתמול (ראשון) מטיל איראני ברחוב שמשון בחיפה, היה בזמן הפגיעה במרחק של כמה מאות מטרים בלבד מהבית. לדבריו, העצירה בסופרמרקט הסמוך היא זו שעיכבה אותו ואת בנו מלהגיע למקום.
"אני והבן שלי בן ה-13 לא היינו בבית", סיפר לוואלה. "היינו בדרך הביתה. קוריוז קטן - היינו אמורים כבר להיות בבית, אבל אשתי ביקשה שבדרך נביא שני קוטג'ים. אז עצרנו בסופר סמוך לבית, נכנסנו למרחב המוגן ושמענו את הפיצוץ האדיר", שחזר.
לדבריו, "תוך כדי שאנחנו במרחב המוגן, הטלפונים התחילו לצלצל ואנשים התחילו להתלחשש, זה נפל בבניין שלנו. ניסיתי שהבן שלי ישמע את זה פחות, אבל זה לא עזר יותר מדי". מיד לאחר מכן הם יצאו לכיוון ביתם: "זה מרחק של דקה נסיעה, 250-200 מטרים. כשהגענו כבר ראיתי, לצערי, חלק מהשכנים שנפצעו. פגשתי שם את ענבל ואת הבת שלי - שתיהן היו מאוד מאוד נסערות. ריח חזק מאוד של אבק שריפה, המון עשן, כאילו סרט הוליוודי במובן הרע של המילה".
אייל סיפר כי אשתו ענבל ובתם שהו במקלט בזמן הפגיעה: "ייאמר לזכות ענבל שהיא מאוד מאוד מקפידה להיות הראשונה במקלט. הן שמעו בום אדיר, הבינו שזה מאוד קרוב, אבל בתוך מקלט סגור קשה להבין בדיוק איפה זה".
הוא הוסיף כי רק לאחר מכן הבינו את עוצמת הפגיעה. "אחת השכנות שלא הספיקה לרדת, כי יש לה תינוק קטן, ירדה למקלט אחרי הפגיעה ודפקה על הדלת, ואז הן הבינו שזה כבר קרה בבניין. לפי מה שראיתי בצילומי רחפן, החלק שקרס נמצא במרחק של משהו כמו עשרה מטרים מהדופן של המקלט".
אייל מכיר היטב את השכנים הוותיקים שנפגעו: "אנחנו שכנים כבר 20 שנה, אנשים מאוד נחמדים. אני לא יודע להגיד מי היה בבית. אני רק מקווה שלא היו שם". הבניין, הוא מתאר, בנוי במפלסים: "כל הבניין מדורג. אנחנו בחלק העליון, במפלס של הכביש, והם ממש בתחתית - דירת גן. הכול קרס על הדירה שלהם, ככה זה נראה".
כעת המשפחה נותרה ללא ודאות לגבי מצב הדירה שלה. "אני עוד לא יודע מה מצב הבית שלי, לא יכולתי להיכנס. נתנו לנו ואוצ'ר למלון, אבל אנחנו עם כלבה, אז זה יותר מסובך. החלטתי ללכת לישון אצל אמא שלי".
על מצבו של הבניין הוא אמר כי "אני לא אופטימי. נראה לי שיצטרכו להרוס. קודם כול אני מקווה שאוכל להיכנס ולהוציא את הדברים החשובים, הסנטימנטליים. כל השאר זה רק רכוש".
בסיום הוא חוזר לרגע שבו הבין עד כמה קרוב היה האסון לביתו: "הבת שלי ואשתי ממש ניצלו בנס. אתה לא מדמיין שזה יגיע לבית שלך - אתה שומע שזה קורה לאחרים. פתאום זה כבר אצלך".