בעיצומה של מציאות ביטחונית מתוחה, מפונים רבים מגיעים לנפוש בבתי המלון בים המלח ובאילת כדי לחפש מעט שקט מהאזעקות. לכן, מערכת הבריאות ממשיכה להיערך לתרחישים של נפגעים, עומסים ופינוי חולים, תוך תגבור משמעותי של כוחות בשטח והסטת משאבים לאזורים רגישים.
מסמך פנימי של משרד הבריאות חושף היום (שישי) את עומק ההיערכות ואת המחיר הכלכלי הכרוך בכך. על פי הנתונים, ההחלטה על תגבור הכוחות התקבלה לאחר הערכת מצב, שבמסגרתה זוהה צורך מיידי בהגדלת המענים הרפואיים באזורים שעלולים להיפגע. בין היתר, הוחלט על תגבור מערך מגן דוד אדום בגזרת ים המלח, לצד הרחבת היכולות הלוגיסטיות והמבצעיות בשטח.
במסגרת ההיערכות הוגדל מספר הצוותים הפועלים סביב השעון, עם תוספת של ניידות טיפול נמרץ הפועלות במתכונת 24/7. בנוסף, תוגברו גם מערכי האבטחה של האמבולנסים, מתוך הבנה כי פעילותם מתבצעת לעיתים תחת סיכון ביטחוני ממשי.
לצד זאת, נוספו גם כלי רכב ייעודיים וצוותים נוספים, במטרה להבטיח מענה מהיר ורציף לכל אירוע רפואי, בין אם מדובר בפינוי פצועים, טיפול בנפגעי חרדה או המשך טיפול שגרתי באוכלוסייה.
המסמך מצביע גם על העלות הכלכלית של תגבור הכוחות, הנאמדת ביותר מ-1.5 מיליון שקלים בים המלח ובכ-1.9 מיליון שקלים בגזרת אילת. העלות כוללת, בין היתר, שכר צוותים, תפעול ניידות, אבטחה, ציוד רפואי והוצאות לוגיסטיות נוספות. מדובר בהוצאה חריגה, הממחישה את המחיר הכלכלי של שמירה על כשירות מערכת הבריאות בעת חירום.
לפי ההחלטה, תגבור הכוחות אינו מוגבל למענה מיידי בלבד, אלא מתוכנן להימשך חודשים קדימה. התקופה שנקבעה להיערכות כוללת מתיחת המשאבים עד לסוף שנת 2026, עם אפשרות להארכה בהתאם להתפתחויות הביטחוניות.
המשמעות היא שמערכת הבריאות נערכת לא רק לאירוע נקודתי, אלא לתקופה ממושכת של אי-ודאות, שבה נדרש לשמור על רמת מוכנות גבוהה לאורך זמן.
במשרד הבריאות מדגישים כי לצד ההיערכות הביטחונית והרפואית, יש לשמור גם על רציפות הטיפול הרפואי באזרחים. המשמעות היא ניהול כפול: טיפול בפצועים ובנפגעי אירועים ביטחוניים, לצד המשך טיפול בחולים כרוניים, ביולדות ובמקרי חירום רפואיים שאינם קשורים ללחימה. מציאות זו, שבה מערכת הבריאות פועלת תחת עומס מתמשך, מציבה אתגר משמעותי בפני הצוותים הרפואיים, הנדרשים לעבוד בתנאים מורכבים ולספק מענה רחב ככל האפשר.
