אישור חוק עונש מוות למחבלים במליאת הכנסת אתמול (שני), ביוזמת ח"כ לימור סון הר-מלך ומפלגת עוצמה יהודית יחד עם ח"כ עודד פורר, העביר את מרכז הכובד אל שירות בתי הסוהר. בשב"ס ובמשרד לביטחון לאומי, שקיימו בשנה האחרונה שורת דיונים בנושא ובחנו שיטות הוצאה להורג הנהוגות בעולם, נערכים כעת לתרגם את החקיקה לתכנית עבודה אופרטיבית.
למרות העתירות שכבר הוגשו לבג"ץ וצפי לעיכובים משפטיים, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כבר פנה לשר הביטחון ישראל כץ בדרישה ליישם את הוראות הצו בהקדם. במקביל, הנחה בן גביר את נציב שב"ס, רב-גונדר קובי יעקובי, להתקדם בהיערכות הלוגיסטית, תוך הבטחה כי כל תקציב שיידרש לנושא יאושר באופן מיידי.
על פי התוכנית המסתמנת, שב"ס יקים יחידה מיוחדת שחבריה יהיו אמונים על ביצוע גזר הדין - מיתה בתלייה. זהות הסוהרים ביחידה תישאר חסויה לחלוטין מטעמי ביטחון, וכך גם מיקומו של המתקן שבו יוקם אגף הנידונים למוות. לוח הזמנים שנקבע בחוק קשיח במיוחד: הביצוע חייב להתרחש בתוך 90 יום מהרגע שגזר הדין הפך לחלוט, ובכל מקרה לא יאוחר מתשעה חודשים מתחילת התהליך.
החוק החדש נועד להקל משמעותית על הפרוצדורה המשפטית שהייתה קיימת עד כה. בניגוד לעבר, לא יהיה צורך בהחלטה פה אחד של הרכב השופטים בבית הדין הצבאי, וגם הרכב שופטים שדרגתם נמוכה מסגן-אלוף יוכל לגזור את העונש. עם זאת, החוק תקף רק לגבי מחבלים מיהודה ושומרון שיישפטו בבתי דין צבאיים, ואינו חל רטרואקטיבית - מה שאומר שלא ניתן יהיה להחילו על מחבלי הנוחבה שנעצרו לאחר טבח שבעה באוקטובר.
בעוד השר בן גביר טוען כי המהלך ייצר הרתעה בקרב הרוב המוחלט של האוכלוסייה הפלסטינית, במערכת הביטחון ובשב"כ ממשיכים להביע הסתייגות. עמדתם העקבית היא כי עונש מוות עלול להוביל להסלמה ביטחונית ולתמרץ פיגועי השראה נוספים. במקביל, במערכת המשפט מזהירים מפני פגיעה קשה במעמדה הבינלאומי של ישראל בעקבות יישום החוק.