פרסום ראשון: מיזם חדש להפעלת תוכנית לאיתור נוער בסיכון בהר מירון

תופעת בני הנוער המוצאים מקלט במערות ובשטחים מבודדים סביב קבר רבי שמעון בר יוחאי, מקבלת מענה מקצועי. ניידת איתור ייעודית וצוותים מיומנים יפעלו בשטח לבניית אמון ותיווך לגורמי טיפול ושיקום.

בשנים האחרונות הפך אזור הר מירון למוקד משיכה עבור בני נוער במצבי סיכון משמעותיים, המגיעים ברובם מהמגזר הדתי והחרדי, חלק מבני הנוער מגיעים למקום לתקופות קצרות, אך אחרים רואים בהר מקום מקלט ונשארים ללון בו לתקופות ממושכות, לעיתים כשהם מנותקי קשר ממשפחותיהם וממסגרות חינוך ורווחה

מציאות חייהם של נערים אלו בהר מורכבת ומסוכנת: הם מוצאים מקלט במערות, בשטחים מבודדים או בהסדרי לינה זולים, ומאמצים אורח חיים של שוטטות החושף אותם לסכנות, ניצול והזנחה פיזית ונפשית. נוכחותם במקום מחייבת מענה מיידי ורגיש, שכן רבים מהם אינם פונים מיוזמתם לגורמי הסיוע.

כדי להתמודד עם התופעה, פנה משרד הרווחה והביטחון החברתי בבקשה להתקשרות בפטור ממכרז כמיזם משותף עם עמותת "מרחבים" (חינוך לערכים) במסגרת התוכנית, שתופעל החל ממחר (רביעי) ולמשך שנה, יוקם מערך איתור אקטיבי שיגיע אל בני הנוער בסביבתם הטבעית.

התוכנית כוללת הפעלת ניידת איתור שתשמש כנקודת מפגש ומרחב בטוח. הצוות המקצועי יורכב ממנהל תוכנית, עובד סוציאלי ומדריכי יום ולילה, כולם בעלי ניסיון ומומחיות בעבודה עם נוער מהמגזר החרדי והדתי, המטרה המרכזית היא בניית קשר ראשוני של אמון שיהווה בסיס להפניית הנערים לגורמי שיקום וטיפול ולמענים הולמים ברשויות המגורים שלהם.

ההחלטה על התקשרות ישירה עם עמותת "מרחבים" נובעת מהצורך במענה דחוף ומיידי, ומהעובדה שמתחם הר מירון מנוהל על ידי גופי הקדשים ולא נמצא תחת האחריות המוניציפלית הרגילה של המועצה האזורית. בנוסף, בני הנוער במתחם מגיעים מרשויות מקומיות שונות ברחבי הארץ, דבר המקשה על מתן מענה דרך רשות מקומית אחת.

עמותת "מרחבים" נבחרה כשותפה בשל ניסיונה הרב בעבודה עם המגזר החרדי והדתי; והיכרותה המעמיקה עם סביבת ההר.

לדברי המשרד, העמותה כבר הוכיחה את יכולותיה בשיתוף פעולה קודם עם המשרד במהלך מלחמת "חרבות ברזל", אז הפעילה מעני איתור וטיפול רגשי לבני נוער מפונים.

היקף ההתקשרות הכולל למיזם עומד על 703,584 ש"ח, בהתאם למודל של מיזם משותף ללא כוונת רווח, העמותה תשתתף במימון של 50% מעלות התוכנית (351,792 ש"ח), והמשרד ישלים את המחצית השנייה, התקציב יכסה את עלויות כוח האדם, אחזקת הניידת, ציוד שוטף כגון מזון ומוצרי היגיינה, ואמצעי לינה עבור הנערים.

במהלך שנת הפעילות הראשונה יבצע המשרד מיפוי של הצרכים בשטח והפקת לקחים, לקראת יציאה למכרז קבוע בהמשך.