בית המשפט המחוזי בחיפה מותח ביקורת נוקבת על החלטת משטרת חיפה לעצור את מפגיני חורב ללילה, ומקבל את ערר עצורי המחאה באופן חלקי. מנגד, הוא מדגיש שזכות המחאה אינה מוחלטת ויש לאזנה מול הצורך המיוחד לשמור צירי תנועה פתוחים בעת מלחמה.
זאת, בדיון בערר שהגישו עו"ד תומר בן חמו ועו"ד גאלב סלאמנה ממערך עצורי המחאה, בשם חמישה משישה מפגיני מוצ"ש בצומת חורב בחיפה. החמישה, בהם עורכת הדין רותם פרלמן-פרחי בת ה-43 מחיפה, ממובילות מחאת העם חיפה המארגנת את התהלוכה וההפגנה השבועיות, אדם עקאד בן כ־25, ניצן ויימן בן כ-33 מקיבוץ העוגן, פעיל מחאה ותיק, שנעצר כבר אינספור פעמים, צבי דרור דביר מחיפה בן כ־50, אלון יוסף משעלי, מורה מירושלים בן כ־34, וים רוטשטין כבן ה-26 מחיפה.
כולם עשו את הלילה שאחרי ההפגנה במעצר, בחשד עיקרי שבצעו עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי, אבל בבוקר שוחררו. פרלמן-פרחי ששוחררה בתחנה, גם נמחקה בסופו של דבר מהערר. שאר העצורים שוחררו אמש בהחלטת השופטת רונה פרסון בבית משפט השלום בעיר, אבל ערערו על תנאי השחרור.
נציג המשטרה הדגיש כי הפסול העיקרי במעשיהם טמון בחסימת ציר התנועה. "מדובר בעבירה של חסימת צירים והתקהלות אסורה לאחר שהם ירדו ביחד לכביש בעת מלחמה ובהפרת תנאי פיקוד העורף או הוראה של קצין משטרה שהיה במקום", טען בבית המשפט פקד עו"ד האדי חשאן, מטעם המשטרה, "חסימת ציר גם מגבילה חירותו של אדם להשתמש בכביש ולנהוג בחייו. הם חסמו את הכביש ולקחו את החוק לידיים והגבילו חירותם של אנשים".
"אף אחד מהם לא חסם את הכביש", טענו בתוקף עו"ד בן חמו ועו"ד סלאמנה. ולשאלת בית המשפט שתמה הכיצד לא הביאה המשטרה תיעודי מצלמות מצומת מרושתת במצלמות עיריית חיפה, השיב נציג המשטרה באופן מתמיה עוד יותר: "שוטר יכול לראות זאת בחושיו ולא צריך צילומים".
הדיון נקטע בשל אזעקות, על רקע טיל ששיגרה איראן לעיר חיפה, וחודש אח"כ בהיעדר נציג המשטרה שהוזעק לצאת לשטח.
השופט יחיאל ליפשיץ מתח ביקורת על התנהלות המשטרה. "אין לי ספק שגם המשטרה הייתה מודעת לכך שהם ישוחררו בתנאים כאלה או אחרים בבית המשפט. יוצא שהם 'בילו' לילה בבית המעצר רק לצורך הבאתם לבית המשפט, כשהם עצורים", קבע וצייין כי בזמנו כבר נמתחה ביקורת על אופן התנהלות זה.
במקביל, הוא הביע את הסכמתו עם מסקנת השופטת פרסון כי "בעת הנוכחית קיימת חשיבות מיוחדת בשמירת צירי התנועה פתוחים, קל וחומר כשמדובר בצירי תנועה מרכזיים" והסביר, "חסימת צירי תנועה בעת מלחמה ובתקופה בה נורים לעברנו טילים מונעת ומעכבת את כוחות הביטחון וההצלה להגיע למקומות אליהם הם נדרשים. אין מדובר בעניין של נוחות אלא בעניין שעלול להיות נוגע לחיים ומוות". הוא ציין כי להבנתו גם הסניגור הסכים עם קביעה זו, כשלצד זאת טען שהארבעה לא עשו זאת.
סוף דבר, השופט יחיאל ליפשיץ קיבל את הערר באופן חלקי בלבד, באופן שתנאי השחרור היחיד שיחול על ארבעת המפגינים ששוחררו יהיה התחייבות עצמית ע"ס 5,000 ₪ להבטחת התייצבותם לחקירה ולהבטחת התחייבותם שלא לחסום, בעת הפגנות, צירי תנועה וכבישים.