סקר שערך מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב מדגם מייצג של כלל החברה הישראלית, מעלה נתונים מעניינים אודות מצב הרוח והחוסן הישראלי במהלך מבצע "שאגת הארי". על פי נתוני הסקר, רוב הציבור הישראלי (67.7%) מביע תמיכה בהמשך המבצע הצבאי - ירידה מסוימת לעומת ה-74% שתמכו במהלך עם תחילתו בחודש מרץ.
הפילוח מראה כי בקרב הציבור היהודי התמיכה גבוהה משמעותית ועומדת על כ-77.6% (תומכים ומאוד תומכים), בעוד בקרב הציבור ערבי התמיכה בהמשך המבצע עומדת על כ-19% בלבד. כ-22% מכלל המדגם הצהירו כי הם מתנגדים להמשך הלחימה בשלב זה.
הסקר בוחן את מדד האופטימיות בארבעה מדדים: עתיד הביטחון הלאומי, עתיד הלכידות בחברה, עתיד השלטון הדמוקרטי ועתיד כלכלת ישראל. למעט מדד עתיד הביטחון הלאומי, חלה בתקופת המבצע עלייה קלה של כמה אחוזים בשלושת המדדים האחרים. עם זאת, ובניגוד לסקר הקודם שנערך במבצע "עם-כלביא" - אז חלה עלייה במדד האופטימיות בנוגע לעתיד הביטחון הלאומי - בתקופת המבצע הנוכחי לא חלה עלייה במדד זה. רוב הישראלים (53%) לא חשים אופטימיות באשר לעתיד הביטחון הלאומי שלהם.
באשר לסולידריות החברתית - מבצע "שאגת הארי" העלה את רמת הסולידריות, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים, אשר העניקו ציון ממוצע גבוה לסולידריות החברתית לעומת החודשים שקדמו למבצע.
המניע ליציאה למבצע: אסטרטגי או פוליטי?
באשר למניעי ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת למבצע, 62% מהיהודים סבורים שראש הממשלה הונע בעיקר על ידי שיקולים ביטחוניים אסטרטגיים, 27% סבורים כי הונע משיקולים אישיים פוליטיים ו-11% לא ידעו לומר. בפילוח לפי הצבעה בבחירות 2022, ניתן לראות כי בשמאל למעלה ממחצית (54.5%) חושבים שהמניעים היו פוליטיים אישיים. גם בקרב מצביעי המרכז 45% סוברים זאת. בימין רוב גדול של 79% חושב שהמניעים היו ביטחוניים אסטרטגיים, בעוד 15% חושבים כי המניעים הם אישיים פוליטיים.
הסקר בדק מה חושבים הישראלים על יכולת העמידה של החברה הישראלית בהמשך המבצע. 35% מהיהודים סברו כי נוכל לעמוד בכך עד חודש נוסף, 20% העריכו את יכולת העמידה בין חודש לשלושה חודשים, 6.5% בין שלושה חודשים לחצי שנה ו-28% העריכו כי החברה תוכל לעמוד בכך כמה שיהיה צורך להשלמת מטרות המבצע.
הציון הנמוך ביותר: מערכת החינוך והפיצוי הכלכלי
הסקר גם בדק את הציונים שמעניקים האזרחים על תפקודן של מערכות חיוניות במהלך המבצע. לציון הגבוה ביותר זכתה מערכת ההגנה האווירית, אחריה פיקוד העורף והמערכת הרפואית. למקומות האחרונים, עם הציונים הנמוכים ביותר, הגיעו התחבורה הציבורית, מערכת החינוך ומערך הסיוע והפיצוי הכלכלי.
ממשיכים לעדכן אתכם גם בטלגרם. הצטרפו עכשיו
בנוסף, 55% מכלל הציבור סבור שהחלטת הממשלה על הקפאת חוק הפטור מגיוס והעברת מיליארדים למוסדות חרדיים היא עסקה פוליטית שנועדה לשמר את השלטון ומעדיפה אינטרסים מגזריים. בקרב מצביעי הציונות הדתית - אחד מהמגזרים שנושאים בעיקר נטל המילואים בתקופה זו - 43.5% סבורים זאת.
באשר לרפורמה המשפטית, 52% סברו שלא נכון לקדם אותה כעת, כאשר התמיכה במהלך זוכה ליותר תמיכה בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.