בתוך הבית זה חמור יותר: כך החוק רואה אלימות במשפחה

אלימות במשפחה נחשבת לאחד התחומים הרגישים והמורכבים ביותר במשפט הפלילי. מעבר לעבירה עצמה, מדובר לא פעם בשבר עמוק בתוך המקום שאמור להיות הבטוח ביותר עבור האדם: הבית. לכן, גם כשהמעשה דומה לכאורה לעבירת אלימות "רגילה", היחס של החוק, של המשטרה ושל בתי המשפט מחמיר הרבה יותר.

עו"ד יאיר מושיוב, המתמחה בדין הפלילי, מסביר כי ההבדל מתחיל בתפיסה הבסיסית של התא המשפחתי. "אלימות במשפחה מסווגת כהרבה יותר חמורה. הסיבה היא שהמשפחה היא המקום הכי קרוב ואמור להיות מקום מבטחו של כל אדם. יש שם קרבה פיזית, נוכחות, אחריות הדדית, וציפייה שבתוך המשפחה התנאים יהיו הרבה יותר רגועים ובטוחים. לכן, אם יש אלימות בתוך התא המשפחתי, זו הפרה של האמון הזה ושל תחושת הביטחון".

לדברי עו"ד מושיוב, גם ההגדרה של "בן משפחה" כבר מזמן אינה מצטמצמת למודל הקלאסי. "אלימות במשפחה הלכה והתרחבה במהלך השנים", הוא מסביר. "היום התא המשפחתי כבר לא נתפס רק כאבא, אימא וילדים. זה יכול לכלול גם בת זוג שיצאת איתה לכמה דייטים, גם אם אתם לא גרים יחד ולא ידועים בציבור, וגם גרוש או גרושה, אחים, אחיות, סבא וסבתא". מבחינתו, מדובר במעטפת רחבה מאוד, שמשקפת את הדרך שבה החוק מבין היום קשרים אישיים ויחסי קרבה.

אחת הנקודות המרכזיות שעולות מדבריו של עו"ד מושיוב, היא שאלימות במשפחה אינה מתמצה בפגיעה פיזית. "במקור החוק דיבר באמת על אלימות פיזית", הוא מציין, "אבל במהלך השנים הפסיקה התפתחה ומכילה תחת המושג אלימות גם אלימות כלכלית וגם אלימות פסיכולוגית". עו"ד מושיוב מתאר מצבים שבהם אחד מבני הזוג שולט בכל הוצאה, מגביל גישה לכסף, משפיל באופן קבוע או מנהל דפוס קבוע של הקטנה וביזוי. "אם זה מצטבר, מגדירים את זה לפעמים אפילו כטרור מילולי".

בהקשר הזה, עו"ד מושיוב מסביר כי אלימות מילולית ואלימות רגשית קשורות זו בזו. לדבריו, ירידה מתמשכת לחייו של אדם, השפלה יומיומית, הקטנה קבועה וביזוי שיטתי אינם "רק דיבורים", אלא דפוס שיכול להפוך לכלי שליטה ופגיעה לכל דבר. זו גם אחת הסיבות לכך שהתיקון המשפטי והפסיקתי הרחיב את ההתייחסות לסוגי אלימות שבעבר לא תמיד קיבלו הכרה מספקת.

הגנה מחמירה יותר על קטינים

כאשר הקורבנות הם קטינים, הגישה נעשית מחמירה עוד יותר. עו"ד מושיוב מדגיש, כי "קטינים בכלל מקבלים הגנה יתרה ובצדק", משום שהם אינם יכולים להגן על עצמם, להגיב באופן אפקטיבי או לעזוב את הסביבה הפוגענית כרצונם. לכן, לצד ההכרה בהם כבני משפחה לכל דבר, קיימות גם עבירות ייעודיות כמו תקיפת קטין, תקיפת קטין בנסיבות מחמירות ותקיפת חסר ישע בידי אחראי או הורה. "הענישה שם תהיה אפילו מחמירה יותר, מהסיבה שהם לא יכולים להגן על עצמם ומישהו צריך לדאוג להם".

גם היחס כלפי החשוד, לדבריו, שונה כבר מהרגע הראשון. "אדם שתקף בן משפחה, אישה או ילד, רוב הסיכויים שלפחות בהתחלה הוא ייעצר", מסביר עו"ד מושיוב. "וגם כשהוא ישוחרר, הוא ישוחרר בתנאים הרבה יותר מגבילים, כמו הרחקה, מעצר בית, פיקוח ולעיתים גם איזוק אלקטרוני". כלומר, כבר בסיווג הראשוני של האירוע יש משמעות מכרעת לשאלה על מי הופעל הכוח או הלחץ.

לעו"ד יאיר מושיוב באתר zap משפטי

לאתר של עו"ד יאיר מושיוב

הכתבה באדיבות ZAP משפטי

עו"ד מושיוב מסביר, כי לצד ההליך הפלילי, המערכת מנסה לשלב גם מסלולים טיפוליים ושיקומיים. לאחר תלונה, חקירה והרחקה, ייתכן שבית המשפט ידרוש מהחשוד להשתלב בקבוצה טיפולית, בהליך שיקום או במסגרת בפיקוח שירות המבחן והרווחה. "ברגע שבן אדם מופנה להליך טיפולי כזה או אחר במסגרת ההליך הפלילי, יש עליו שבע עיניים", אומר עו"ד מושיוב. שירות המבחן מגיש לבית המשפט תסקירים ועדכונים שוטפים, והיקף שיתוף הפעולה של החשוד עשוי להשפיע משמעותית על התוצאה הסופית.

לדברי עו"ד מושיוב, מי שמגיע ברצינות, משתף פעולה ונרתם לטיפול, משפר כמעט בוודאות את מצבו לקראת סוף ההליך. מנגד, מי שמזלזל, מכחיש כל צורך טיפולי או משתתף רק למראית עין, ייתפס כמי שלא שינה דבר בדפוסי ההתנהגות שלו. "בית המשפט לא מעניש אותו בגלל שהוא לא שיתף פעולה, אלא כי הוא נשאר בדיוק באותו מצב, והסיכוי שזה יחזור גובר".

מי מגן על הקורבנות

עו"ד מושיוב מדגיש, כי לצד ההליך הפלילי נגד החשוד, קיימת גם מערכת שלמה שנועדה להגן על נפגעי העבירה. "המערכת עושה הכול כדי לעטוף את הנפגע ולהגן עליו", ומסביר כי ההגנה לא מסתיימת בעצם פתיחת התיק. לדבריו, "כבר מהשלב הראשון יש ניסיון לייצר מעטפת, אם זה בהרחקה של הפוגע, אם זה באיסור יצירת קשר, ואם זה בליווי של גורמי האכיפה והתביעה". לצד זאת, עו"ד מושיוב מזכיר שהמציאות עצמה לא תמיד פשוטה כל כך, במיוחד כשמדובר בבני זוג, הורים וילדים או מי שממשיכים להיות קשורים זה לזה גם אחרי הגשת התלונה.

בהמשך, עו"ד מושיוב מבהיר כי המדינה מנהלת את ההליך בשם האינטרס הציבורי, אך לא תמיד זה נותן מענה מלא למה שהנפגע צריך בפועל. "המדינה רואה את עצמה כמי שמייצגת את האינטרס הציבורי", אומר עו"ד מושיוב, "אבל לפעמים הקורבן מרגיש שזה לא מספיק, שלא שומעים אותו עד הסוף, או שהצרכים שלו לא מקבלים ביטוי מלא". במצבים כאלה, הוא מסביר, יש גם אפשרות לפנות לייצוג פרטי של נפגעי עבירה. "זה לא חובה וזה לא בכל תיק, אבל יש מקרים שבהם זה בהחלט נחוץ, במיוחד כשהנפגע מרגיש שהתיק נסגר, שהמערכת לא קשובה מספיק, או שהוא צריך מישהו שידבר גם בשבילו וגם מתוך המקום שלו".

לסיכום, עו"ד יאיר מושיוב מבהיר שלא צריך להקל ראש גם במצבים שנראים "פחות חמורים" כלפי חוץ. "אלימות במשפחה לא חייבת להיות רק מכות, והחוק היום מבין את זה הרבה יותר טוב מבעבר". לכן, לדבריו, חשוב לפעול מהר, לתעד, לפנות לייעוץ משפטי או מקצועי כבר בתחילת הדרך, ולא להמתין שהמצב יסלים. "ברגע שהאלימות מתרחשת בתוך הבית, המערכת מסתכלת עליה בחומרה הרבה יותר גדולה, כי זו לא רק עבירה פלילית, אלא גם פגיעה במקום שאמור להיות הכי בטוח עבור האדם".

עו"ד יאיר מושיוב ייסד את משרדו בשנת 2008 וצבר מאז למעלה מ-17 שנות ותק במשפט הפלילי, תוך ייצוג מאות חשודים ונאשמים והשגת רשימה ארוכה של הצלחות וזיכויים לצד שחרורים וסגירות תיקים. המשרד מתמחה גם בתיקי תעבורה, דיני תכנון ובניה ומשפט צבאי, כאשר היכרותו העמוקה של עו"ד מושיוב עם המערכת המשפטית והמשטרתית מסייעת ללקוחותיו בהשגת התוצאה הטובה ביותר עבור לקוחותיו.