המזרח התיכון מצא את עצמו פעם נוספת במוקד סדר היום העולמי, עם כניסתה של המלחמה באיראן לחודש השני שלה. הסכסוך, שסופו לא נראה באופק, שלח גלי הלם לרחבי הגלובוס, והוא טומן בחובו השלכות מרחיקות לכת.
עבור אירופה, המלחמה באיראן הגיעה בתזמון נורא. היבשת, שעדיין מתאוששת מהשלכות המלחמה באוקראינה, מוצאת את עצמה לכודה בין הלחץ האמריקני לסייע למלחמה לבין החשש שלה להיגרר לעימות ממושך הרחק מהבית, בתקופה של מתחים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.
איראן שולטת על מצר הורמוז, דרכו עובר כ-20% מאספקת הנפט העולמית. חסימת המצר הקפיצה את מחירי הדלק והחימום באירופה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה באוקראינה.
בנוסף לכך, האירופים חוששים מגל פליטים חדש. מלחמה ממושכת עלולה להוביל למיליוני עקורים מאיראן וממדינות שכנות שיחפשו מקלט באירופה, שבה התחזק הימין הקיצוני מאז משבר הפליטים הגדול של 2015.
בעוד שמדינות כמו גרמניה ובריטניה נוטות לקו נוקשה נגד איראן בשל תוכנית הגרעין והסיוע לרוסיה, הן מסתייגות מסיוע ישיר לארצות הברית חרף הלחץ הגדול של הנשיא דונלד טראמפ. וככל שהמלחה מתארכת, כך גוברת הפופולריות של מנהיגים כמו ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, שיצאו נגדה מהיום הראשון והעזו לומר "לא" לטראמפ.
אף שטראמפ מתייחס בביטול לצורך שלו בנאט"ו - שאותה הוא מכנה "נמר של נייר" משום שסירבה להצטרף למלחמה שבה פתח ללא התייעצות עמה - הוא עדיין מחפש סיוע של מדינות אחרות בפתיחת מצר הורמוז. גם הוא לומד שלעוצמה האדירה של ארצות הברית יש גבולות משלה.
ובזמן שבאירופה מנסים לספוג את המכות ממשבר האנרגיה המחודש, יריבותיה של ארצות הברית - סין ורוסיה - רואות גם הזדמנות בעימות עם איראן. המלחמה אילצה את וושינגטון להסיט משאבים מבעלות בריתה באסיה ובאירופה, לאור קצב התקיפות והיירוטים האינטנסיבי, ושותפותיה בעולם נותרות חשופות.
מבחינת מוסקבה, יש לא מעט נקודות אור. אף שהיא עלולה לאבד משטר נוסף באזור אם בתרחיש מסוים תיפול הרפובליקה האסלאמית, בטווח הקצר היא נהנית מהזינוק במחירי האנרגיה ומהקלה בסנקציות עליה. בנוסף לכך, קייב חוששת מעיכובים משמעותיים באספקת הנשק שלה נוכח הצורך הדחוף בטילים מיירטים ואמצעים אחרים במזרח התיכון.
הצורך באנרגיה הרוסית כתחליף לאספקת הנפט והגז ממדינות המפרץ, שתלויות במצר הורמוז החסום, מורגש היטב במדינות מתפתחות רבות. הפיליפינים, למשל, כבר הכריזה על מצב חירום אנרגטי ומדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה ובאפריקה משנסות מתניים לקראת האפשרות של מיתון עולמי.
סין, מצדה, הולכת בין הטיפות.
מצד אחד, אספקת הנפט מאיראן ממשיכה לזרום אליה למרות המלחמה והיא עשויה לנצל את הקשב הפוחת של ארצות הברית לדרום-מזרח אסיה כדי לקדם את מדיניותה האגרסיבית באזור.
מצד שני, היא נזהרת שלא לתמוך יותר מדי באיראן לאור קשריה הטובים עם מדינות המפרץ והרצון שלה לבסס את עצמה כחלופה אפשרית להשפעה האמריקנית במזרח התיכון .