תושבי מדינת ישראל נכנסו היום (חמישי) למקלטים כבר עשר פעמים משעות הבוקר - כשהיום טרם הסתיים - בעקבות מאמץ איראני מתגבר לפגוע בריכוזי האוכלוסייה באמצעות טילי מצרר.
בצמרת הביטחונית בישראל שר הביטחון ישראל כ"ץ הגדיר לצה"ל כבר בראשית מבצע שאגת הארי את השמדת מערך טילי הקרקע-קרקע (טק"ק) של משמרות המהפכה כמשימה עליונה בראש סדר העדיפויות. מדי בוקר מקבל השר דו"ח מקצועי ומפורט מאגף המודיעין ומחיל האוויר, הסוקר את הישגי התקיפות נגד המשגרים והסוללות באיראן.
אסטרטגיית הפעולה מבוססת על תוכנית משולבת לאיסוף מודיעין מהחלל מהאוויר. התוכנית מגדירה את השמדת מערך הטילים כיעד בעל עדיפות עליונה שיש לתקוף ולהשמיד באופן מיידי - תוך שמתקבל מודיעין בזמן אמת.
פעילות חיל האוויר מתמקדת בשיטת ה"השחלות". מדובר בהפצצות שמתמקדות במשגרים שיושבים בתוך מנהרות. לפי קצינים בכירים בצה"ל המעבר של האיראנים להצבת משגרים במערכות מנהור מסועפות, מהווה אתגר עבור צה"ל בגילוי ובתקיפה. לפי הקצינים, זו התשתית שאפשרה בראשית המבצע לאיראנים להוציא לפועל מטחי פתיחה שכללו כ-120 טילים בליסטיים לעבר ישראל.
לצד "ציד" שיטתי הכולל סריקת תאי שטח נרחבים לאיתור מנהרות ומשגרי טילים, נייחים וניידים כאחד, צה"ל עוקב בהנחיית שר הביטחון אחר אותם מכתשים שנוצרו בעקבות התקיפות. המטרה היא לוודא כי האיראנים אינם פועלים להשמיש מחדש את האתרים שהושמד. בעבר אף נרשמו מקרים שבהם צה"ל תקף מאמצים הנדסיים לשיקום אתרי שיגור שכאלה שנפגעו.
בחיל האוויר מדגישים כי תעשיית הייצור האיראנית אינה מסוגלת לייצר משגרים חדשים תוך כדי הלחימה, מה שמוביל לשחיקה חסרת תקדים ביכולותיהם. לפי הנתונים שהוצגו לשר הביטחון, האיראנים מתקשים להוציא לפועל מטחים של 100 טילים כפי שתכננו עוד בטרם המערכה, וזאת בשל קשיי סנכרון ומחסור במשגרים.
מתוך סדר גודל מוערך של כ-470 משגרים, פחות מ-40% (כ-180 משגרים) מוגדרים כיום כתקינים. זאת לאחר שיתר המערך, המהווה כ-60% מהמשגרים, נפגע בתקיפות חיל האוויר בדרגות חומרה שונות. חלק מהמשגרים הושמדו לחלוטין, אחרים ספגו נזק חלקי, והיתר נותרו תקולים בתוך תוואי תת-קרקעי שפתחיו הופצצו. באתרים אלו, המוגדרים בצה"ל כ"פקוקים", נלכדו המשגרים בתוך המנהרות כתוצאה מקריסות שנגרמו מהפצצות חיל האוויר.
בנוסף לפגיעה הפיזית, אגף המודיעין הציג אינדיקציות אודות משבר הולך ומתרחב. ממצאים אלו מלמדים על קושי בהפעלת הסוללות, ותופעות של סרבנות בקרב צוותי השיגור.
החשש העיקרי בשטח נובע מהיכולת של חיל האוויר "לסגור מעגל" ולתקוף את המשגרים בזמן קצר ביותר לאחר השיגור. לא מעט בגלל מזג אוויר או זמינות האש האווירית. לשם מתן מענה לכך, צה"ל גם מסתייע בצבא ארצות הברית.
השילוב בין הנזק הטכנולוגי ללחץ המבצעי מביא את מערך הטק"ק האיראני לנקודת חולשה משמעותית. בעוד ישראל ממשיכה להדק את המודיעין על יכולות הליבה של משמרות המהפכה, ניצבת השאלה מדוע התגברו השיגורים מאיראן ולבנון בימים האחרונים. הסיבה שכמות השיגורים מאיראן עלתה היא מטרתם להגביר את הלחץ על ישראל ואמריקה ברקע האפשרות של כניסה הפסקת אש במקביל למשא ומתן מתמשך.
ומהי הסיבה שחיזבאללה מגביר שיגורים מלבנון? רצון של חיזבאללה להיכנס להפסקת האש בכפוף למו"מ עם איראן. מאמץ שישראל מתנגדת לו בתוקף.
גורם ביטחוני בכיר הדגיש כי בהתאם לכך מתעקשים בישראל לשלב כל ניסיון להגיע להסכם עם איראן את פרויקט הגרעין, פרויקט הטילים, מימון טרור אך גם את תחום המנהור בו הוסתרו משגרי הטילים.