העצרת הכללית של האו"ם הצביעה בעד הכרה בשעבוד אפריקנים במהלך סחר העבדים הטרנס-אטלנטי כ"פשע החמור ביותר נגד האנושות", מהלך שתומכיו מקווים כי יסלול את הדרך לריפוי ולעשיית צדק. ההחלטה, שהוצעה על ידי גאנה, קראה לכיר בהגדרה הזו, וכן הפצירה במדינות החברות באו"ם לשקול התנצלות על סחר העבדים ולתרום לקרן פיצויים. היא אינה מציינת סכום כספי מסוים.
ההצעה התקבלה ברוב של 123 תומכים מול שלושה מתנגדים, ארצות הברית, ישראל וארגנטינה, בעוד ש-52 מדינות נמנעו, בהן בריטניה ומדינות האיחוד האירופי.
מדינות רבות דחו לאורך השנים קריאות לשלם פיצויים, בטענה שמוסדות בני זמננו אינם יכולים לשאת באחריות לעוולות העבר. בניגוד להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם, החלטות העצרת הכללית אינן מחייבות מבחינה משפטית, אך יש להן משקל בדעת הקהל העולמית.
"יירשם בהיסטוריה שכשהיא קראה לנו, עשינו את הדבר הנכון עבור זכרם של מיליונים שסבלו את השפלת סחר העבדים ועבור אלה שממשיכים לסבול מאפליה גזעית", אמר נשיא גאנה ג'ון מהאמה לעצרת לפני ההצבעה. "האימוץ של ההחלטה הזו משמש הגנה מפני שכחה. הוא גם מאתגר את הצלקות המתמשכות של העבדות", הוסיף.
מוקדם יותר אמר שר החוץ שלו, סמואל אוקודזטו אבלקווה, ל-BBC: "אנחנו דורשים פיצויים, וצריך להבהיר שמנהיגי אפריקה אינם מבקשים כסף לעצמם. אנחנו רוצים צדק לקורבנות ותמיכה ביוזמות, קרנות חינוך וקרנות הון, קרנות להכשרת מיומנויות".
הקמפיין לפיצויים צבר תנופה משמעותית בשנים האחרונות. "צדק מתקן" היה הנושא הרשמי של האיחוד האפריקאי לשנת 2025, ומנהיגי חבר העמים קראו יחד לקיים דיאלוג בנושא. אבלקווה הוסיף כי באמצעות ההחלטה גאנה אינה מדרגת את כאבה מעל זה של אחרים, אלא רק מתעדת עובדה היסטורית.
"דורות רבים ממשיכים לסבול מהדרה ומגזענות"
בין השנים 1500 ל-1800 נחטפו כ-12 עד 15 מיליון בני אדם באפריקה והועברו ליבשת אמריקה, שם הוכרחו לעבוד כעבדים. ההערכה היא שלמעלה משני מיליון בני אדם מתו במהלך המסע.
ההחלטה, שנתמכה על ידי האיחוד האפריקני והקהילה הקריבית, קובעת כי השלכות העבדות נמשכות בדמות אי שוויון גזעי ותת-פיתוח "המשפיעים על אפריקנים ועל אנשים ממוצא אפריקני בכל חלקי העולם".
אבלקווה אמר ל-BBC: "דורות רבים ממשיכים לסבול מהדרה ומגזענות בגלל סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, שהותיר מיליונים מנותקים מהיבשת וחיים בעוני". לקראת ההצבעה הביעו דוברים רבים עמדות דומות.
בריטניה, אחת המעצמות המרכזיות שהיו מעורבות בסחר העבדים הטרנס-אטלנטי, אמרה כי היא מכירה בנזק העצום ובסבל שנגרמו למיליוני אנשים לאורך עשורים רבים. אך שגרירה באו"ם, ג'יימס קאריוקי, אמר בנאומו כי ההחלטה בעייתית מבחינת ניסוחה והמשפט הבינלאומי.
"אין לראות סוג אחד של זוועות כמשמעותי יותר או פחות מאחרות", אמר.
גם שגריר ארצות הברית לאו"ם הביע עמדות דומות, ואמר כי מדינתו "אינה מכירה בזכות משפטית לפיצויים על עוולות היסטוריות שלא היו בלתי חוקיות לפי המשפט הבינלאומי בזמן שהתרחשו". בנוסף לכך, השגריר דן נגריאה אמר כי ארצות הברית מתנגדת ל"שימוש הציני בעוולות היסטוריות כמנוף להעברת משאבים מודרניים לאנשים ומדינות הקשורים רק בעקיפין לקורבנות ההיסטוריים".
גאנה, אחת מנקודות היציאה המרכזיות של סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, הייתה לאורך זמן בין התומכות הבולטות בדרישה לפיצויים. מבצרים, שבהם הוחזקו עשרות אלפי אפריקנים משועבדים בתנאים לא אנושיים, עדיין עומדים לאורך חופי המדינה במערב אפריקה.
בנוסף לבעיות המשפטיות סביב פיצויים, אמר שגריר ארצות הברית כי ההחלטה אינה ברורה באשר לזהות מקבלי "הצדק המתקן". נגריאה גם הגיב לביקורת מוקדמת יותר של מהאמה כלפי ממשל דונלד טראמפ על "נרמול מחיקת ההיסטוריה השחורה".
מאז חזרתו לשלטון, נשיא ארצות הברית פעל נגד מוסדות תרבות והיסטוריה אמריקאיים שלדבריו מקדמים "אידיאולוגיה אנטי-אמריקנית". הוראותיו של טראמפ הובילו לצעדים כמו החזרת פסלים של הקונפדרציה וניסיון לפרק תערוכה על עבדות בפילדלפיה.
"המדיניות הזו הופכת לתבנית עבור ממשלות אחרות וגם עבור מוסדות פרטיים", אמר מהאמה ביום שלישי.
אך נגריאה אמר כי הנשיא טראמפ עשה "יותר למען האמריקנים השחורים מכל נשיא אחר". "הוא עובד מסביב לשעון כדי לספק עבורם ולהפוך את המדינה שלנו לגדולה מאי פעם", אמר.
ההחלטה קוראת גם להשבת חפצי תרבות שנבזזו בתקופה הקולוניאלית למדינות המוצא שלהם.
"אנחנו רוצים את החזרת כל אותם פריטים שנבזזו, שמייצגים את המורשת שלנו, התרבות שלנו והמשמעות הרוחנית שלנו", אמר אבלקווה. "כל אותם חפצים שנבזזו במשך מאות שנים, גם בתקופה הקולוניאלית, צריכים להיות מוחזרים".