מזונות, ירושות ומרוץ סמכויות: הטעות שיכולה לעלות ביוקר

מזונות ילדים, ירושות, צוואות ומאבקי סמכות בין ערכאות הם לא רק מונחים משפטיים. עבור משפחות רבות אלה הסוגיות שמעצבות את המציאות האישית והכלכלית לשנים קדימה. הבחירה היכן לנהל הליך, מתי נכון לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ומתי לבית הדין הרבני, יכולה להשפיע באופן ישיר על התוצאה. עו"ד ונוטריון משה פרדס עושה סדר בכמה מהסוגיות המרכזיות בתחום ומסביר מדוע לפני כל צעד משפטי חשוב להבין היטב את כללי המשחק.

אחת השאלות המרכזיות והרגישות ביותר נוגעת למזונות ילדים ולהבדלים בין הערכאות. "בעבר בתי המשפט נטו לפסוק יותר מזונות מאשר בתי הדין הרבניים", הוא אומר. "אבל בשנים האחרונות חל שינוי בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, שלפיה כאשר יש הכנסות פנויות דומות לשני ההורים וזמני שהות שוויוניים, למשל במשמורת משותפת, ייתכן שלא ייפסקו מזונות כלל. במצב כזה כל אחד מההורים נושא בהוצאות הילדים כשהם אצלו, למעט הוצאות קבועות כמו חינוך והוצאות נוספות שמתחלקות ביניהם".

כאן בדיוק, הוא מסביר, נפתח הפער המשמעותי בין בית המשפט לבית הדין הרבני. "הפסיקה הזו היא פסיקה של בית המשפט העליון, אבל היא לא מחייבת את בית הדין הרבני באותה צורה", הוא אומר. "בית הדין הרבני כפוף לדין ההלכתי, ולפי הדין ההלכתי קיימת חובה מוחלטת של האב במזונות ילדים עד גיל 6. גם אחרי גיל 6 קיימת חובה עקרונית לזון את הילדים, גם אם היא לא באותה דרגת חיוב".

המשמעות בפועל ברורה מאוד. "אם בבית המשפט, במקרים מסוימים של שוויון בהכנסות ובזמני השהות, אפשר להגיע למצב שלא יהיו מזונות כלל, בבית הדין הרבני בדרך כלל עדיין יהיה חיוב", הוא מסביר. "נכון שגם בבית הדין הרבני רואים השפעה מסוימת של ההתפתחויות בפסיקה, ולכן לעיתים ייפסקו סכומים נמוכים יותר מאשר בעבר, אבל עדיין יש נטייה שלא לאמץ תוצאה של שוויון מלא כמו בבית המשפט".

עו"ד פרדס מדגיש כי עבור זוגות שנמצאים בפתחו של הליך גירושין, השאלה היכן יוגש ההליך אינה טכנית כלל. היא עשויה להיות אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר. "אנשים לפעמים לא מבינים עד כמה שאלת הסמכות יכולה לשנות את התוצאה. אותו מקרה משפחתי, כשהוא מתברר בערכאה אחת או אחרת, עשוי להתנהל באופן שונה ולהסתיים אחרת".

מתי לבית הדין הרבני יש סמכות בירושה וצוואה

סוגייה נוספת שמבלבלת לא מעט משפחות היא שאלת הסמכות בענייני ירושה וצוואה. כאן, לדבריו, החוק קובע כלל חד וברור. "סעיף 155 לחוק הירושה קובע שלבית הדין הרבני יש סמכות לדון בירושה ובצוואה רק אם כל הנוגעים בדבר נתנו הסכמה בכתב", אומר עו"ד משה פרדס.

אלא שלא תמיד ברור מי נחשב "נוגע בדבר". עו"ד פרדס מבקש לחדד את הנקודה הזו. "גם אם בצוואה נרשם יורש אחד בלבד, זה לא אומר שרק הוא צריך להסכים. צריך לבדוק מי היו היורשים על פי דין אלמלא הייתה צוואה. אם למשל יש ילדים שהיו אמורים לרשת לפי הדין, גם הם נחשבים נוגעים בדבר, ולכן גם ההסכמה שלהם נדרשת כדי שלבית הדין הרבני תהיה סמכות".

הנקודה הזו קריטית במיוחד במקרים שבהם אחד הצדדים מניח בטעות שאפשר לפנות ישירות לבית הדין הרבני ולקבל הכרעה מהירה. בפועל, ללא הסכמה בכתב של כלל הנוגעים בדבר, סמכות כזו לא קמה. המשמעות היא שלפעמים כבר בשלב הראשון עלולה להיווצר תקלה דיונית שמסבכת את כל ההליך.

עו"ד פרדס מתייחס גם למזונות אישה ולהבדל בין אופן ניהול ההליך בבית המשפט לבין אופן ניהולו בבית הדין הרבני. "מזונות אישה ניתן לכרוך בתביעת גירושין", הוא מסביר. "אי אפשר להגיש בבית הדין הרבני תביעה עצמאית למזונות אישה כמו בבית המשפט. צריך לכרוך את זה בתביעת גירושין, ולעיתים גם במסגרת תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין".

גם כאן, חשוב להבין שלא בכל מקרה אישה תהיה זכאית למזונות. "יש מצבים שבהם אישה עלולה לאבד את הזכות למזונות", הוא אומר. "למשל במקרים מסוימים שנבחנים לפי הדין החל, או כאשר היא משתכרת באופן שמספיק למחייתה. צריך לזכור שמזונות אישה ורכוש הם לא אותו דבר. אלה שאלות שונות, וכל אחת מהן נבחנת לפי הכללים שלה".

האם אפשר לשנות הסכם בערכאה אחרת

אחת הסוגיות המורכבות והנפוצות יותר בתחום היא האפשרות לשנות או לבטל הסכם שאושר כבר בבית משפט או בבית דין. כאן, עו"ד פרדס מסביר, אין תשובה אחת שמתאימה לכל מקרה.

"אם הוגשה תביעה לבית הדין הרבני והוא דן בה לגופו של עניין, ולאחר מכן אושר במסגרת ההליך גם הסכם, עשויה לקום לבית הדין סמכות נמשכת", הוא אומר. "במצב כזה, אם מישהו מבקש לשנות את ההסכם, הוא בדרך כלל יצטרך להמשיך באותה ערכאה".

לעומת זאת, אם בית הדין לא דן בתיק עצמו לגופו של עניין, והוגשה רק בקשה לאישור הסכם בלי הליך מהותי שקדם לכך, התמונה יכולה להיות שונה. "במקרה כזה ייתכן שלא תהיה סמכות נמשכת, ואז השאלה לאיזו ערכאה צריך לפנות נבחנת אחרת", מסביר עו"ד פרדס.

מורכב עוד יותר הוא מצב שבו מבקשים לא רק לשנות את ההסכם אלא לבטל אותו, למשל בטענה שנחתם תחת לחץ, כפייה, איום או השפעה בלתי הוגנת. כאן פרדס מבהיר שהמוקד הוא הערכאה שאישרה את ההסכם. "אם אתה טוען שפגם יסודי נפל בהסכם עצמו, ושהאישור ניתן כשהיית תחת לחץ או איום, אתה צריך לחזור לערכאה שאישרה את ההסכם. אם בית הדין הרבני אישר אותו, לשם צריך לפנות".

עו"ד משה פרדס מוסיף, כי גם לזמן שחלף מאז אישור ההסכם יכולה להיות משמעות, אך העיקרון עצמו נשאר בעינו. "כשמבקשים לתקוף את עצם תוקפו של ההסכם, הטענה צריכה להישמע בפני אותה ערכאה שנתנה לו תוקף".

למשרד עו"ד ונוטריון פרדס משה באתר זאפ משפטי

לאתר של עו"ד ונוטריון פרדס משה

הכתבה באדיבות ZAP משפטי

בנוסף, עו"ד פרדס מתעכב גם על ההשפעה של פסיקת בית המשפט העליון בנושא השוויון בנטל המזונות. "בג"ץ קבע קווים מנחים שמשפיעים על בתי המשפט האזרחיים, אבל בית הדין הרבני לא כפוף לפסיקה הזו באותו אופן", הוא אומר. "עם זאת, במציאות רואים שגם בבית הדין הרבני חל שינוי מסוים. אם, למשל, לאישה יש הכנסה גבוהה מאוד, גם שם מביאים את הדבר בחשבון, ולכן לעיתים פוסקים פחות ממה שפסקו בעבר. אבל עדיין לא מגיעים לאותה תוצאה של שוויון מלא שרואים בחלק מהמקרים בבית המשפט".

המשמעות, הוא מסביר, היא שלא מספיק להכיר את הסוגייה המשפטית עצמה. צריך להבין גם איך כל ערכאה מסתכלת עליה, מה מקור הסמכות שלה, ואילו שיקולים מנחים אותה. "בתחום דיני המשפחה, כל החלטה יכולה להשפיע שנים קדימה", הוא אומר. "לכן חשוב לקבל ייעוץ אישי ומדויק לפני שמקבלים החלטות".

אודות עו"ד ונוטריון פרדס משה

עו"ד ונוטריון משה פרדס עוסק בדיני משפחה כבר למעלה מ־30 שנה ומייצג לקוחות הן בבתי המשפט האזרחיים והן בבתי הדין הרבניים, בין היתר בשל הסמכתו כטוען רבני מאז 1992. משרדו מעניק ליווי משפטי מקיף בתחומי הגירושין, הירושה, המקרקעין והמשפט האזרחי, לרבות הסכמי ממון, צוואות, אפוטרופסות ועסקאות נדל"ן. עו"ד פרדס משמש גם כמגשר מוסמך, כללי ובדיני משפחה, ומעביר השתלמויות לעורכי דין בתחום, תוך שימת דגש על מקצועיות, מסירות ושמירה על טובת הלקוח בכל הליך.