בשנה שעברה, יואנה ברבו הפכה לאדם הראשון שסיים את סדרת המרוצים העולמית "מעבר לקצה" בשנה קלנדרית אחת, כשרצה בארבעה אולטרה-מרתונים עצמאיים: באזור הארקטי, בג'ונגל, בהרים ובמדבר, וסיימה גם את שני המרוצים האחרים של הסדרה, בקניה ובהרים הסקוטיים. בכך הפכה לאדם הראשון שסיים את כל ששת המרוצים בשנה, שאורכם יחד מגיע ליותר מ-1,280 קילומטרים.
ברבו, בת ה-37, עובדת בעסקי הטלוויזיה והפודקאסטים. היא החלה לרוץ לגמרי במקרה, לאחר שדיברה עם מקליט פודקאסט בריטי. "הוא התכונן למרוץ האולטרה של 'מעבר לקצה - ג'ונגל' וזה כל מה שהוא דיבר עליו", היא סיפרה. היא חיפשה מידע באינטרנט והחליטה להצטרף למרוץ, כשיש לה שבעה חודשים בלבד עבור ההכנה לקראתו.
לאחר סיום המרוץ הראשון, התחברה עם מאמן שהתמחה בהכנה למרוצי אולטרה והציבה לעצמה מטרה חדשה: להיות האדם הראשון שירוץ את כל סדרת המרוצים העולמית בשנה אחת, תוך התמודדות עם תנאים קשים במקומות מרוחקים כמו מדבר נמיב באפריקה והג'ונגל הפרואני. היא סיגלה לעצמה לו"ז של ספורטאית מקצועית - עם אימוני כוח, ריצה וטיולי הסתגלות לגובה, והכל תוך שהיא ממשיכה לעבוד במשרה מלאה.
כחלק מהמסע שלה להשלמת המרוצים בסדרת האולטרה-מרתונים "מעבר לקצה", האצנית יואנה ברבו רצה במרוץ של 200 קילומטרים דרך הרים פסטורלים עוצרי נשימה בקירגיזסטן - עד שלפתע מזג האוויר השתנה מקצה לקצה. סופת ברד עזה שטפה את האזור והטמפרטורות צנחו מ-35 מעלות צלזיוס לחמש מעלות בתוך דקות ספורות. רוחות חזקות הסיטו את סימוני המסלול ורבים מהמתחרים סבלו מהיפותרמיה ונאלצו לפרוש. ברבו, שהייתה מרוכזת בריצה תוך התנאים הקשים, לא הבחינה שבזמן הסערה כלב פרא התחיל לרדוף אחריה, עד שהרגישה את נשיכתו.
"פשוט רצתי, ובשנייה הראשונה שהבנתי מה קורה, הכלב כבר נשך אותי", סיפרה ל-CNN. למרות הכאב והדם שנטף ממנה, האדרנלין עזר לה להתפקס. היא השתמשה במקלות ההליכה שלה כדי להרחיק ממנה את הכלב, צעקה כדי להפחיד אותו והפעילה את מכשיר ה-GPS שלה כדי לקרוא לעזרה רפואית. בגובה של כמעט 3,200 מטרים מעל פני הים ובמרחק של חמישה קילומטרים מנקודת הסיום של המרוץ המתיש שנמשך כבר חמישה ימים, היא החליטה להמשיך, בידיעה שחיסון נגד כלבת יהיה זמין רק לאחר יציאתה מההרים. ברבו סיפרה בהומור שלדעתה הכלב עזר לה - האדרנלין גרם לה לא לאבד זמן על העלייה והמשימה הושלמה במהירות.
ברבו מספרת שבנוסף לקושי שבריצה למרחקים ארוכים במשך מספר ימים, הריצה במירוצי הסדרה כללה סיכונים רבים כמו בעלי חיים פראיים, נחשים, חרקים, נהרות, הרים, סחף, בוץ, סכנת היפותרמיה והתייבשות.
להתמודדות עם הקור המקפיא באזורים המושלגים היא ביצעה אמבטיות קרח, ולהתמודדות עם החום המדברי והלחות בג'ונגל היא שהתה בחדרי חימום. היא עבדה גם עם אוניברסיטת סאות'בנק בלונדון שאספה נתונים למחקר על הסתגלות האדם לתנאים קיצוניים.
ברבו שמרה גם על בריאותה הנפשית, והסבירה כי ריצה כוללת שליש אימון פיזי, שליש משחק מנטלי ושליש ידע על ציוד וניהול המרוץ. בשנת 2025 סיימה ברבו את האתגר שלה, והגיעה לפודיום בכל המרוצים למעט זה בקירגיזסטן, שבו הזמן שלה הושפע מנשיכת הכלב. "זה לימד אותי שאני חזקה יותר ממה שחשבתי" היא סיפרה. "וגם זה מספק מאוד לקבוע מטרה ולעבוד לקראתה, יש בזה כוח רב ועוצמה".