מליאת הכנסת אישרה הלילה (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, ברוב של 65 תומכים מול 41 מתנגדים.
על פי הצעת החוק, הדיינים בבתי הדין הרבניים יוכלו לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים - בשונה מהמצב כיום, שבו סמכותם מוגבלת לענייני נישואין וגירושין ודיני אישות. כעת, מעמדם מתחזק, והם יוכלו לדון גם בסכסוכים אזרחיים, בהסכמת שני הצדדים.
הצעת החוק קודמה ברקע המשברים מול המפלגות החרדיות סביב חוק הפטור מגיוס והקשיים בהעברת תקציבי חינוך למוסדות החרדיים.
מבקרי החוק טוענים כי הוא מקרב את ישראל למדינת הלכה, ואף פוגע בזכויות אזרחים - כולל בציבור החרדי, שעלול לעמוד בפני לחץ חברתי לבחור בבוררות בבתי הדין במקום פנייה לבתי המשפט.
יוזם הצעת החוק, חבר הכנסת משה גפני, מסר כי "דווקא בתקופת המלחמה, כשאנחנו זקוקים לישועות מהקב"ה, כשבאים שני אנשים שמעוניינים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה, בהסכמת שני הצדדים, מה רע בזה? הסטטוס קוו כאן היה ונשאר. נפעל גם במאבקים האחרים, נמשיך בנחישות ולא נרפה".
חבר הכנסת גלעד קריב הזהיר וטען כי "הצעת החוק הזו היא תחילתו של תהליך מסוכן של הקמת מערכת משפט נפרדת על פי דיני תורה. כרגע הסמכויות שלה מוגבלות בחוק, אבל אחד החוקים הראשונים שנבטל בממשלה שנוביל יהיה החוק המסוכן הזה".
תני פרנק, מנהל מרכז יהדות ומדינה במכון הרטמן, הצטרף לדבריו של חבר הכנסת קריב ואמר כי "זו העדות המובהקת ביותר לכך שאנו בדרך למדינת הלכה. ולא סתם הלכה - אלא כזו שבוחרת דווקא בפרשנות המחמירה הרווחת כיום בבתי הדין. התוצאה תהיה הרחקה וניכור של עוד יהודים ויהודיות, ודחיפה של רבים להינשא ולהתגרש מחוץ למוסדות הרבנות".