ד"ר טליה מיטל שוורץ, ראש מעבדת AI for Resilience and Social Welfare R&D באוניברסיטת בן גוריון, עומדת מאחורי מערכת מבוססת בינה מלאכותית במימון במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שמספקת לכל אדם, גם ללא הכשרה הנחיות מיידיות המבוססות על אלפי מחקרים שיוצרים פרוטוקול ברור ובתוך שניות לטיפול בנפגעי חרדה והלם.
בשבועות האחרונים, מגלה ד"ר שוורץ, כי נוצרו קשרים ישירים עם גורמים מדיניים בבחריין ובאיחוד האמירויות מדינות שמוצאות את עצמן לראשונה מתמודדות עם מציאות של ירי וטראומה אזרחי.
"הן ניצבות מול אתגר שהן לא מכירות", היא אומרת. "הם לא יודעים מה זה מלחמה. מדובר באומות קטנות יחסית, שלא היו מורגלות לאירועי חירום בהיקפים כאלה. החשיפה של האוכלוסייה שם - עצומה".
לדבריה, בניגוד לישראל, שבה קיימת תרבות של היערכות, מיגון וניסיון מצטבר לרוע המזל, במדינות המפרץ אין עדיין מערכות מבוססות להתמודדות עם טראומה אזרחית.
"הן מקבלות עכשיו מציאות שלא הייתה להן. בלי הכשרה, בלי ניסיון, ועם אוכלוסייה שנחשפת לחרדה קיצונית בפעם הראשונה".
היתרון המרכזי, לדבריה, הוא ביכולת להתאים את ההתערבות לכל סיטואציה - גם תרבותית.
המערכת: פועלת בערבית, עברית ואנגלית, מזהה הקשרים תרבותיים ומגיבה בהתאם. מתאימה את השפה והפנייה לנפגע (למשל, פנייה מכבדת לאדם מבוגר).
כמו כן היא מספקת הנחיות מיידיות, גם למי שאינו איש מקצוע, "המערכת לא רק מתרגמת שפה - היא מתרגמת תרבות", מדגישה שוורץ. וזה מה שהופך אותה לרלוונטית גם למדינות המפרץ".
בדרך לנאט"ו
במקביל לפניות ממדינות המפרץ, המערכת מעוררת עניין גם בגורמים בינלאומיים רחבים יותר, כולל בזירה של נאט"ו. לדברי ד"ר שוורץ, מתקיימים כבר מגעים ראשוניים לבחינת שילוב המערכת במסגרות בינלאומיות של התמודדות עם מצבי חירום.
"אנחנו עדיין בשלבים ראשוניים", היא מדגישה, "אבל ברור שיש כאן פוטנציאל להפוך את זה לכלי גלובלי".
המשמעות: לא עוד פיתוח מקומי שנשאר בישראל, אלא מודל שיכול להשתלב: בכוחות חירום בינלאומיים, בארגוני סיוע, ובמערכות אזרחיות במדינות המתמודדות עם אסונות, טרור או מלחמה.
הדחיפות, לדבריה, נובעת מהבנה מדעית ברורה: אם לא מטפלים בטראומה בזמן אמת, הסיכון לפוסט-טראומה מזנק. "אנחנו נמצאים בחלון זמן קריטי", מדגישה. "אם לא נותנים מענה מיידי, ה-PTSD פשוט מתבסס". וזו בדיוק הנקודה שבה המערכת נכנסת: מתן הנחיות תוך שניות, גם לאזרחים, כדי לעצור את ההידרדרות.
"אנחנו למודי ניסיון, וזה בדיוק מה שהעולם מחפש עכשיו", אומרת ד"ר שוורץ.
המערכת כבר זמינה לציבור בחינם, והמטרה ברורה: הפצה רחבה ככל האפשר. מה שהתחיל כתגובה לשטח הישראלי-עשוי להפוך בקרוב לכלי בינלאומי, כזה שמלווה אזרחים ואנשי חירום מבאר שבע ועד בחריין, ואולי גם במסגרת נאט"ו.
סמר אלצראיעה, מרכזת מחקר במעבדת בינה מלאכותית לרווחה וחוסן חברתי, וסטודנטית לעבודה סוציאלית, מצאה את עצמה בדיוק בנקודת המפגש הזו, בין מצוקה אמיתית בשטח לבין פתרון חדשני שמבקש לגשר על הפער.
סמר, נחשפה לראשונה לתחום במהלך לימודיה. "מעולם לא חשבתי שאפשר לתת עזרה ראשונה נפשית", היא מספרת. "ידעתי שיש עזרה ראשונה רפואית, אבל לא פסיכולוגית".
החשיפה לאפליקציה, שפועלת באמצעות בינה מלאכותית ומעניקה הכוונה מיידית למצבי מצוקה, שינתה עבורה את התמונה. "זה נתן לי ביטחון. לדעת שגם אם אני נמצאת בסיטואציה קשה, יש לי כלי שמכוון אותי מה לעשות".
אבל רק בשטח, בתוך רגע של פחד אמיתי, הבינה עד כמה הכלי הזה קריטי. "במהלך המלחמה, האחיין שלי בן ה-6 התחבא מתחת למיטה. אין לנו מרחבים מוגנים", היא מתארת. "למרות שעברתי הכשרות, באותו רגע קפאתי. לא ידעתי מה לעשות". לדבריה, היא פתחה את האפליקציה, תיארה את המקרה של אחיינה והחלה לפעול לפי ההנחיות.
"לאט לאט הוא התחיל להגיב, לשתף פעולה. הוא עבר ממצב של חרדה למצב שהוא נרגע".
אלא שהסיפור של סמרה הוא לא רק אישי, הוא משקף מציאות רחבה יותר, בעיקר בחברה הערבית. "בריאות הנפש אצלנו היא נושא מאוד רגיש", היא מסבירה. "הרבה לא מכירים בזה בכלל. יש סטיגמה, לא מדברים על זה, מצפים להיות חזקים. באזור שלי, כדי להגיע לפסיכולוג הייתי צריכה לנסוע שעה וחצי. יש מרכז אחד לבריאות הנפש לאוכלוסייה של כ-300 אלף איש זה לא הגיוני".
"יש הרבה קושי, אבל אנשים לא יודעים לקרוא לו בשם. הם לא מבינים שזה משהו שצריך לטפל בו", כאן בדיוק נכנסת האפליקציה- שמאפשרת גישה מיידית, דיסקרטית, ובשפה הערבית. "כשהם רואים שיש גם מענה בערבית - זה מפתיע אותם. הם אומרים: 'דאגו גם לנו?'".
סמר מספרת על מקרה בבית חולים, שבו אפילו אחות לא הכירה את האפשרות של עזרה ראשונה נפשית.
"פגשתי אישה בחרדה, והפעלתי איתה את הפרוטוקול דרך האפליקציה. אחר כך אמרתי לה- תשתמשי בזה גם בעצמך. זה כלי שיכול לעזור".
רק לפני כשבוע, השתתפה סמרה בהכשרה רחבה שנועדה להנגיש את הכלי לחברה הערבית. ההכשרה, בהובלת ד"ר טליה (ראש המעבדה), כללה מנהלי בתי ספר, מורים, רופאים ואנשי מקצוע נוספים. "הם הורידו את האפליקציה תוך כדי ההדרכה, ניסו אותה והיו בהלם. הם חשבו שאנחנו מגזימים, ואז ראו שזה באמת עובד".
"מה שהכי חשוב", מסכמת סמרה, "זה הביטחון גם למי שעוזר וגם למי שמקבל עזרה. לדעת שיש מה לעשות".
פרופ' מירי ימיני, המדענית הראשית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הוסיפה: "התמיכה במחקרים מסוג AI-PFA - בינה מלאכותית לסיוע לנפגעי הלם וחרדה ומניעת פוסט-טראומה היא ביטוי מרכזי לפעילות קרן המחקר היישומי של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, המהווה את הזרוע המשמעותית ביותר בישראל למימון תחרותי של מדע פורץ דרך באקדמיה עם השקעה שנתית של כ-130 מיליון ש"ח. כמי שמופקדת על קידום מענים מדעיים לאתגרים לאומיים בתחומי הרפואה ההנדסה והחברה אנו רואים בפיתוח זה דוגמה חשובה ליכולת של חדשנות טכנולוגית להתגייס לחיזוק החוסן הלאומי ולספק פתרון מיידי ומבוסס מדע למניעת פוסט-טראומה בזמן אמת".