האישה בארה"ב, הבן בהונגריה, העיקר שאנחנו עמוק במקלטים

מקורבי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תובעים מאתנו - האזרחים בעורף - שלא להיות מפונקים.
"המלחמה הזאת היא לוקסוס" אומר מי שאומר - ואפילו ראש הממשלה, שטען בנאומו האחרון כי הוא מבין את הקושי שחווים האזרחים, דרש מכולנו לגלות נחישות שתאפשר לישראל להאריך את המלחמה "ככל שיידרש".

ניכר בנתניהו שלו הדבר היה תלוי בו, היה מסיים כבר מזמן את הסבב הנוכחי: מנכס כניצחון את חיסול צמרת המשטר, מגזים בתיאור הנזקים שנגרמו לארסנל הטילים האיראני ואולי אף משקר מעט, כהרגלו, לגבי פגיעה בפרויקט הגרעין שלהם.

הבעיה היא שלא הוא - שכבר דמיין את עצמו בראש שולחן הסדר הלאומי, מכריז על הצלחה גדולה ושולח את עם ישראל לחגוג את חג החרות - הוא מי שמחליט. לכן אין לו אלא "להבין את הקושי" של האזרחים ולהעמיד פנים שגם בזירה הזאת, כמו לפני שנתיים בעזה, אנחנו "פסע מניצחון מוחלט".

בעוד ראש הממשלה מבקר בהריסות בדימונה, כדי לחזות במו עיניו בנס הגלוי, עת כל הבית נחרב ורק הדיוקנאות שלו ושל הבאבא סאלי שרדו את התופת (אודה שלפעמים איני מבין מדוע האיראנים טורחים בכלל להעשיר אורניום כשכל מה שהם צריכים לעשות הוא להמתין בסבלנות עד שנאבד את זה לגמרי), מבקרים בני משפחתו, רעייתו שרה ובנו יאיר, בניכר.

הגברת מייצגת את ישראל בכנס שמארגנת רעיית נשיא ארה"ב, מלאניה טראמפ. מי שמה לנציגה ישראלית? אין לדעת. מה שכן, אפשר לקוות שאחד התחומים שבהם יעסוק הכנס יהיה ריטוש תמונות, התחום היחיד שבו היא מפליאה לעשות בחירום כבשגרה.

הבה נניח לגברת, בכל זאת היא צריכה לנוח כהלכה שמא תתבקש להשיא משואה בערב יום העצמאות (כרגע מדובר בהצעה בלבד).

בעוד הגברת, בניגוד לאזרחי ישראל טרוטי העיניים משלימה שעות שינה בארה"ב, הרי שמי שהפך את מיאמי למקום שהייתו הקבוע, בנה יאיר נתניהו, עשה בבודפשט בירת הונגריה, שם התקבל בכובד מלכים בכנס הימין הקיצוני (סליחה ה"שמרני").

מדובר בכנס תמיכה בראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שמתקיים לקראת הבחירות במדינה. ייאמר מיד, כל אדם זכאי לתחביבים משלו - ואם העניין שלך הוא בתנועות "שמרניות" בואכה ניאו-פשיסטיות באירופה, מותר להשתתף בכנס שלהן.

בשנות שלטונו של אורבן במדינה התקיימו בה לא מעט אירועים דומים ובשנים כתיקונן אף מבקרים בהם פוליטיקאים מישראל, צמאים לרעיונות כיצד ניתן להחליש מערכות של איזונים ובלמים בדמוקרטיה, כמו מערכת המשפט או התקשורת, גם כאן אצלנו.

אלא שבעוד עצם נוכחותו של נתניהו-הבן בכנס היא לגיטימית ואף מובנת מאליה, דבריו בכנס הם, איך לומר בעדינות, קצת לא מתקבלים על הדעת.

"המלחמה הזאת מונעת מלחמת עולם שלישית. זה כמו לעצור את גרמניה הנאצית בתחילת שנות השלושים, כשהיא עדיין חלשה". בישר יאיר נתניהו למשתתפי הכנס.

אז הבה נזרום אף אנו עם הדימוי ההיסטורי ונראה מה עלול לקרות כשלא עוצרים את גרמניה הנאצית בזמן. כך למשל היא עלולה לכבוש מדינות שבהן ישמחו התושבים המקומיים להרוג ביהודים אף ביתר חדווה משעשו זאת הנאצים עצמם.

הונגריה היא דוגמה מעולה למקרה שכזה. תחת הכיבוש הנאצי, ב-15 באוקטובר הוכרז פרנץ סלשי, מנהיג תנועת הימין הקיצוני "צלב החץ", כראש ממשלת הונגריה. אחת מהוראותיו הראשונות הייתה לטבוח באזרחיה היהודים של המדינה: הם נרצחו ברחובות, הוצעדו בצעדות מוות ורוכזו בגטאות.

כך אירע שלמרות כיבוש מאוחר יחסית של הונגריה ועל אף שבעת הכיבוש הנאצי נחרץ כבר גורלה של גרמניה להפסד במלחמה, אחוזי ההשמדה, בקצב שיא, של הקהילה היהודית בקרבה היו מהגבוהים ביותר באירופה: 564,000 מתוך כ-750,000 היהודים בהונגריה הושמדו בתוך חודשים ספורים, כאשר אנשי "צלב החץ" ממלאים בחדווה את החורים שנוצרו בשרשרת ההשמדה הנאצית, עד כדי כך שמימי הדנובה האדימו מדם הקורבנות.

ייאמר מיד: אי אפשר לנהל מדיניות חוץ טובה (הגם שלמיטב הידיעה ליאיר נתניהו אין תפקיד רשמי בשירות החוץ של מדינת ישראל) מתוך פנקסנות היסטורית, שאילו כן היה, צריך היה לנתק את היחסים עם מחצית ממדינות העולם, שהפלו, גרשו, רצחו או "רק" לא הצילו יהודים לאורך ההיסטוריה - וביתר שאת בעת מלחמת העולם השנייה.

ובכל זאת, יש הבדל גדול בין להכיר תודה להונגריה על ידידותה לישראל, לבין לחבק את הימין הגזעני בהונגריה, שרבים ממרכיביו הם צאצאים רוחניים של מפלגת "צלב החץ".

מה שבטוח לא מוסרי הוא לקרוא לאזרחי ישראל להפגין אומץ, חוסן לאומי ואורך רוח, בשעה שהם חרדים לחייהם וחיי יקיריהם, בזמן שיקירך שלך מטיילים בעולם. להם מן הסתם יימצא, במידת הצורך, מקום על טיסות, פריבילגיה שנמנעת מרוב אזרחי ישראל.

אז ראש הממשלה יכול להסתובב לו במחוז בחירה כמו דימונה ולשמוע סיפורי הוקוס-פוקוס אודות תמונתו שנותרה תלויה על הקיר היחיד שעודנו ניצב על תילו.

הבעיה של אזרחי ישראל אינה עם דיוקנו התלוי על הקיר, אלא זה שהיה אמור להשתקף אליו מן המראה, שככל הנראה לא הביט בה מזה זמן רב.