דוח חדש של המרכז להעצמת האזרח על תפקוד מערכת החינוך, המתפרסם היום (ראשון) על רקע מבצע "שאגת הארי", מצביע על כשלים שלא טופלו עוד מתקופת הקורונה.
בתקציב משרד החינוך לשנת 2026 אין סעיף ייעודי לחירום. תחום הגיל הרך נותר ללא מענה: 53% מבתי הספר דיווחו כי ליותר מ-20% מהתלמידים אין מחשב ללמידה מרחוק, בכ-29% מבתי הספר חסר מחשב לפחות למחצית מהתלמידים וב-14% מבתי הספר אין מיגון כלל.
על פי הדוח. לדבריהם, הכשלים המבניים שזוהו בתקופת הקורונה נותרו גם בסבב החירום הנוכחי, ונדרשים כלים אופרטיביים לשיפור מיידי של תפקוד המערכת ולהכנתה למצבי חירום.
מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" ב-28 בפברואר 2026, עוברת מערכת החינוך הישראלית את סבב החירום הרביעי בתוך פחות מחמש שנים. דוח מוניטור מיוחד מרכז נתונים ממשרד החינוך, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומבקר המדינה לכדי תמונת מצב עדכנית, ומראה כי על אף שיפורים ביכולות הניהול השוטף, הכשלים המבניים שזוהו כבר בתקופת הקורונה טרם טופלו.
בתמונה העולה מנתוני משרד החינוך מ-9 במרץ 2026, רק 1.1 מיליון תלמידים, שהם 68% מהכלל, למעט החינוך החרדי, השתתפו בלמידה מרחוק. לפי סקר ארגון "מנהיגים" מ-10 במרץ, בכ-53% מבתי הספר דווח כי ליותר מ-20% מהתלמידים אין מחשב ללמידה מרחוק, ובכ-29% מבתי הספר חסר מחשב לפחות למחצית מהתלמידים.
בחינוך הערבי המצב חמור בהרבה: 57% מהמנהלים דיווחו כי למעלה ממחצית תלמידיהם נעדרים ציוד בסיסי. בנוגע לגיל הרך, הדוח מציג תמונה בעייתית במיוחד. למרות שהגיל הרך מוגדר כמסגרת חיונית, שאמורה להיות מהראשונות לחזור לפעול בחירום, אין הסדר המאפשר את החזרתו לפעילות, ואין מנגנון פיצוי מסודר להורים המשלמים עבור גנים פרטיים הסגורים מתחילת המלחמה.
מתווה הסיוע לעסקים, שהוצג ב-11 במרץ, אינו מסדיר את החזרי תשלומי ההורים, והתניית הפיצוי בירידה של 25% במחזור אינה משקפת את הפגיעה בפועל במעונות. כמו כן, סוגיית המיגון משליכה ישירות על יכולת פיקוד העורף לאשר חזרה ללימודים פיזיים בימים אלה.
לפי נתונים שהוצגו בוועדת החינוך ערב פרוץ המבצע, בפברואר 2026, ב-14% מבתי הספר בישראל אין מיגון כלל, וב-24% יש מיגון חלקי בלבד. נכון לאוגוסט 2024, למשרד החינוך לא היו נתונים על מצב המיגון של 51% מכיתות הגן, וביוני 2025 היו ממוגנים רק 51% ממעונות היום בעלי רישיון. אלה הם הנתונים שעל בסיסם מתקבלות כיום החלטות הנוגעות לחיי ילדינו.
הדוח מציג גם את מפת התקציב של משרד החינוך, העומד על 98.9 מיליארד שקלים לשנת 2026, אך חסרה בו שורת תקציב ייעודית להיערכות לחירום - לא לרכישת ציוד קצה לתלמידים, לא לחיזוק תשתיות הלמידה המקוונת ולא להשלמת פערי מיגון.
"הכשלים המבניים שעולים מן הדוח דורשים פתרונות מבניים", אמר עידו פיק, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. "הבעיה היא שאנחנו כבר שש שנים בחירום חוזר, מאז הקורונה, דרך 7 באוקטובר ועד היום, ואותם כשלים מבניים, כמו ציוד, מיגון ופערים בין מגזרים, חוזרים בכל סבב. ילדי ישראל משוועים למעט שגרה ונורמליות. הגיע הזמן שממשלת ישראל תאשר תוכנית לאומית סדורה, עם תקציב ייעודי ולוח זמנים מחייב, לפני שמתחיל סבב חמישי. אמנם משרד החינוך מנסה להשתפר בשוטף, אך הקושי בשטח, לאחר כל כך הרבה שנות משבר, רק הולך וגדל. אנו רואים שסוגיות שלא מוסדרות בשגרה נופלות בחירום, כמו הגיל הרך. ההשפעה על הילדים היא עצומה, בפרט בגילאים האלה".
המרכז להעצמת האזרח קורא למשרד החינוך לאמץ את מסקנות מבקר המדינה: גיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית לחינוך בחירום; הטמעת מוכנות קבועה ללמידה דיגיטלית; הקמת מנגנון ארצי לאספקת ציוד קצה; גיבוש מסלול חירום ייעודי לגיל הרך; תוכנית לאומית להשלמת פערי המיגון; מתן מענים סדורים לאוכלוסיות מיוחדות; חיזוק פרוטוקול הקשר עם הורים בשעת חירום; וצביעת תקציב ייעודי להיערכות לחירום בתקציב המשרד.