כל מלחמה מביאה איתה מושג חדש לחיינו. חרבות ברזל הנחיתה את המושג המקצועי "כלכלת חימושים" בכל סלון, שאגת הארי את ה"ראש קרב מצרר": טילים בליסטים איראנים שבמקום בראש קרבי אחד כבד במשקל של חצי טון עד טון, מצוידים בעשרות פצצונות קטנות יותר. למה הם נועדו, איך הם פועלים, למה לא כולם מיורטים ועד כמה הם מסוכנים? שאלנו שני מומחים בכירים.
תא"ל (מיל') פיני יונגמן הוא מנכ"ל קבוצת TSG, חברת התוכנה הביטחונית שבשליטת התעשייה האווירית וחברת פורמולה, לשעבר ראש חטיבת העליונות האווירית ברפאל שאחראית לפיתוח וייצור מערכות כיפת ברזל וקלע דוד. טל ענבר הוא מומחה ותיק לתוכניות הטילים האיראניות ועמית מחקר בכיר בארגון MDAA (Missile Defense Advocacy Alliance).
טיל בליסטי כבד עם ראש קרבי של עשרות פצצונות, זאת המצאה איראנית?
תת אלוף יונגמן, מסביר כי זהו לא נשק איראני ייחוד, וכי ידוע על הפיתוח האיראני כבר עשרים שנה: "ראש קרב מצרר יש גם לרוסים, לסינים ולצפון קוריאה. כבר לפני 20 שנה אני זוכר שראיתי מידע על העיסוק של האיראנים. הפצצונות, במשקל של 2.5 עד 10 ק"ג, מרכיבות את הראש הקרבי של הטיל".
"אחרי שהוא חודר בחזרה לאטמוספירה הן משוחררות ממנו", הסביר. "וממשיכות לפגיעה מפוזרת בשטח גדול בהרבה משל ראש קרבי כבד אחד. יש להן מרעום הקשה, ברגע שהן פוגעות במשהו הן מתפוצצות. זה נשק שפותח במקור כדי לאפשר למדינה שמחזיקה בו לתקוף באמצעות טיל בליסטי ריכוזי כוחות לא מוגנים, בסיסים גדולים עם חיילים באוהלים וכלי רכב 'רכים' ובסיסי אוויר עם מטוסים שחונים מחוץ לדירים התת קרקעיים. נשק צבאי שהאיראנים הפכו לנשק טרור כאשר הוא משוגר למרכזי אוכלוסיה. יש מקרים שמשוגרים טילי מצרר ואנחנו לא שומעים על זה כי הם מיורטים. ויש מקרים של החטאה או יירוט לא מושלם, ואז בגלל שיש יותר מוקדי פגיעה כל טיל מקבל יותר הד".
המצרר לא היה הפתעה
המומחה הותיק לתוכניות הטילים האיראניות ענבר סיפר כי לא הייתה הפתעה בשימוש ראשי הקרב מסוג זה, וכי כל המדינות באזור למדו את לקח העליונות מחיל האוויר הישראלי: "ראש קרב המצרר לא הפתיע פה אף אחד. האיראנים פיתחו ראש קרב מצרר לטילים הבליסטיים שלהם, כמו קאדר וחורמשאר. כל המדינות באזור למדו את לקח העליונות של חיל האוויר הישראלי".
"אסד פנה לטילים בליסטיים אחרי שהשמדנו לו את סוללות טילי הנ"מ והפלנו לו 82 מטוסי קרב ב-1982 במלחמת לבנון הראשונה. גם העיראקים והאיראנים פנו לכיוון הזה, תחילה אחת נגד השנייה ובהמשך מול ישראל. וזה בזמן שבארץ עוד היו רבים שטענו שמערכת החץ שהפיתוח שלה התחיל עוד בשנות ה-80 מיותרת ולעולם לא נצטרך להשתמש בה. מצררים זה משהו שקיים לא רק בטילים בליסטים גדולים. ראש קרבי עם פצצונות היה גם לטיל הקרקע קרקע הלאנס שישראל רכשה מארה"ב בשנות ה-70 וגם לרקטות ה-MLRS שנרכשו בשנות ה-80", הוסיף.
האם טילי המצרר קשים יותר ליירוט?
יונגמן, סיפר את הכלל החשוב ביירוט טילי המצרר והבהיר - הם לא קשים יותר ליירוט: "כדי להבטיח השמדה של המצררים חייבים ליירט טיל כזה מחוץ לאטמוספירה, לפני שהוא משחרר את הפצצונות. אבל אני לא חושב שפחות מצליחים ליירט אותם. היירוט של הטילים הבליסטיים מתחלק בין החץ שמיירט בגובה רב באטמוספירה או בחלל וקלע דוד, שמיירט נמוך יותר, שניהם מתוצרת ישראל, התעשייה האווירית ורפאל. בהגנה על ישראל משולבות גם שתי מערכות אמריקניות שמקבילות לחץ: טילי הת'אאד, שמשוגרים מסוללות יבשתיות של צבא ארה"ב וטילי SM3 שמשוגרים ממשחתות של הצי. בכלכלת הקרב יש מערכות שמחליטות בכל שיגור מאיראן מי מיירט מה, על סמך האיום והזמינות".
"חלק מהטילים מיורטים גבוה יותר, אחרים גבוה פחות. המיירט שעובד עכשיו הכי הרבה זה קלע דוד, ששופר לפני הסבב הנוכחי. בזמן השיגור אין יכולת לדעת האם לטיל יש ראש קרבי רגיל או מצרר. יש מקרים שגם אם הטיל האיראני נפגע ומיורט, הפצצונות ממשיכות באותו וקטור ומהירות ומגיעות בסוף לקרקע", חתם יונגמן.
"אין אטימה מושלמת לשמים", הוסיך ענבר לדבריו. "אפשר גם להחטיא ביירוט, ויתכן שהיירוט לא היה מושלם ולא הרג את כל הפצצונות. אנחנו רואים מקרים שטיל איראני מצליח לפזר מעגל של פצצונות סביבו מייד עם ההפרדה, מה שאומר שהגוף החודר הצליח לפזר אותם כמתוכנן, או כי לא יורט או כי המיירט פגע רק בחלקו האחורי".
מה מסוכן יותר: טילים עם ראש קרב בודד כבד או טיל מצרר?
יונגמן השקיט במעט את ההחשש הכבד מטילי המצרר, והבהיר כי המרחבין המוגנים ערוכים לסםיגת פגיעת פצצונות: "הדבר החיובי שאפשר להגיד בהקשר הזה, הוא שאם אתה נמצא תחת מיגון, בממ"ד או במקלט, אתה מוגן מפני פצצונות. זאת בניגוד לפגיעה של ראש קרב אחד כבד שעלול לחדור גם מיגונים. נגרם נזק סביבתי וראינו גם פגיעות קטלניות אבל הרבה פחות מפגיעה בודדת של ראש קרב כבד אחד של טון או חצי טון. ראש קרב בודד כבד גורם נזק גדול, ראינו את זה רק אתמול בערד, ובסבב הקודם בבאר שבע ובבית ים. טילים עם ראש קרב בודד היו משמעותית יותר קטלניים".
בצל המטחים הכבדים מאיראן שפקדו את ישראל, נשאל ענבר האם לאחחר מאות טילים בליסטיים מדובר בשיא שיגורים עולמי: "לא לכל מדינה יש טילים כאלה, ורוב המחזיקות בהם מעולם לא הפעילו אותם. איראן ועיראק שיגרו טילים בליסטיים זו על זו במלחמה ביניהן בשנות ה-80, ועיראק שיגרה לישראל כ-50 טילי סקאד ב-1991. רוסיה משגרת טילים בליסטים על אוקראינה מאז 2022 ולפני כן השתמשה בטק"ק קצר טווח בגיאורגיה ובצ'צ'ניה. אבל לא הייתה עוד מדינה ששיגרה כל כך הרבה טילים בליסטיים כמו איראן, מלבד גרמניה הנאצית בהתקפות על לונדון של טילי ה-V2, טיל הקרקע קרקע הראשון בהיסטוריה".