בעוד המלחמה באיראן מעוררת ביקורת חריפה בתוך המחנה השמרני בארצות הברית, בעיקר מצד משפיענים ופודקסטרים בולטים המזוהים עם תנועת MAGA ועקרון אמריקה תחילה, הסקרים מלמדים כי רוב מצביעיו של הנשיא דונלד טראמפ עדיין תומכים בו ובמהלך הצבאי. הפער הזה, בין האליטה המשפיענית של הימין לבין הבסיס האלקטורלי הופך לאחת התופעות הבולטות והמורכבות של השבועות האחרונים.
הביקורת מתוך המחנה הטראמפיסטי הייתה מיידית וחריפה. בין הקולות הבולטים שהתייצבו נגד המלחמה הוזכר טאקר קרלסון וקנדס אוואנס שעוסקים בהשתלחות עקבית בישראל ובקונספירציות הזויות, ומייגן קלי, שמנסה להישאר עיתונאית ציונית לדבריה ואוהדת ישראל אבל לא פוסקת מלומר שהחיילים שמתים במערכה מול איראן, מתים עבור ישראל ולא ארצות הברית.
שלושת אלה, שהם המוכרים ויש עוד אחרים, מוכרים פחות, הבהירו את התנגדותם בשם עקרון "אמריקה תחילה, והתנגדו לפתיחת חזית נוספת במזרח התיכון. מדובר בדמויות עם השפעה עצומה על השיח הימני, דרך פודקאסטים ורשתות חברתיות שמגיעים למיליוני מאזינים.
בתוך המערכת עצמה, הביקורת קיבלה ביטוי חריף אף יותר. ג'ו קנט, ראש המטה ללוחמה בטרור בממשל טראמפ, התפטר השבוע מתפקידו על רקע הפעולה הצבאית באיראן, ובהמשך אף דווח כי הוא נמצא תחת חקירת FBI. בריאיון שהעניק לאחר מכן, איך לא, לטאקר קרלסון, טען כי "יום מיידי על ארצות הברית מצד איראן פשוט לא היה קיים", והוסיף כי ישראל היא שדחפה את ארצות הברית לעימות. הדברים הללו מציבים סימן שאלה משמעותי סביב הנרטיב המרכזי של הממשל.
גם בצמרת הפוליטית נרשמה אי-נוחות, אם כי ברובה מאחורי הקלעים. סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, שנחשב בעבר לאנטי התערבות במלחמות "של אחרים" בחר להדגיש כי לאחר שהנשיא מקבל החלטה על כל אנשי הממשל לפעול כדי להצליחה. ראשת המודיעין הלאומי טולסי גאברד, שבעבר, כחברת בית נבחרים יצאה נגד טראמפ ואפשרות של מלחמה באיראן לאחר חיסול סולימאני בטענה שזה יוביל למלחמה עם איראן, יישרה קו פומבית והדגישה כי הסמכות לקבוע מהו "איום מיידי" נתונה לנשיא.
אלא שבניגוד לרעש מצד האליטות והאינפלואנסרים, בקרב הבוחרים עצמם התמונה שונה לחלוטין. לפי הנתונים, כ-90% מהמצביעים שמגדירים עצמם כרפובליקנים של MAGA תומכים במלחמה. גם בקרב כלל תומכי טראמפ ניכרת תמיכה רחבה, הנשענת בעיקר על ההסבר כי איראן הייתה בדרכה להשגת נשק גרעיני. בקרב כלל האמריקנים שתומכים בתקיפות, 46% מציינים זאת כסיבה המרכזית ובקרב מצביעי טראמפ הנתונים עולים ל-54% ו-56%.
הסיבה השנייה, ואולי החשובה יותר, היא אמון אישי בנשיא. 53% מתומכי טראמפ אמרו כי הם תומכים במהלך משום שהם סומכים עליו שיעשה את הדבר הנכון. הנתון הזה מסביר גם מדוע רבים מהם אינם רואים במלחמה הפרה של הבטחת הקמפיין שלא לפתוח במלחמות חדשות: 35% ממצביעי טראמפ סבורים כי מדובר בהפרה מוצדקת לנוכח הנסיבות, 30% טוענים כי כלל לא מדובר בהפרה, ורק מיעוט רואה בכך טעות.
הבית הלבן מצדו ממשיך למסגר את המהלך כהכרחי לביטחון הלאומי. דובריו מקפידים להדגיש שטראמפ פועל "בנחישות כדי לחסל איומים ולשמור על ביטחון האמריקנים", וכי המבצע נועד למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני התחייבות מרכזית של הנשיא לאורך השנים.
עם זאת, בקרב הציבור האמריקני הרחב יותר התמונה מורכבת בהרבה. רוב האמריקנים מתנגדים למלחמה, כולל כרבע מהרפובליקנים, ובקרב מצביעים עצמאיים התמיכה בטראמפ נשחקה משמעותית. אלו אותם בוחרים שהכריעו את הבחירות ב-2024, וצפויים להיות קריטיים גם בבחירות האמצע הקרובות.
כעת, השאלה המרכזית היא האם הקרע בין מובילי הדעה במחנה MAGA לבין הבייס האלקטורלי יישאר מוגבל לשיח התקשורתי או יהפוך עם הזמן לאתגר פוליטי ממשי עבור טראמפ, כשבעוד פחות משמונה חודשים בחירות אמצע הכהונה מציבות סכנה משמעותית לרוב הרפובליקני בקונגרס. כל עוד המלחמה נתפסת כמהלך קצר וממוקד למניעת איום גרעיני, התמיכה בו נותרת יציבה. אך אם המחירים הכלכליים יעלו, והעימות יתארך, ייתכן שגם הפער הזה יתחיל להיסגר לא דרך האינפלואנסרים, אלא דרך הבוחרים עצמם.