עד כמה שזה יישמע בדיוני, דנמרק נערכה לאפשרות של פלישה צבאית אמריקנית לגרינלנד בינואר ותכננה לפוצץ מסלולי המראה מרכזיים באי הארקטי.
לפי תאגיד השידור הציבורי הדני, שציטט מקורות בממשלת דנמרק ובצבא, וכן בקרב בעלי ברית אירופיים, קופנהגן העבירה מנות דם כדי לטפל בפצועים בתרחיש של לחימה בתוך חברות נאט"ו. גורם צבאי דני בכיר אמר לתאגיד השידור הציבורי הבריטי BBC כי "רק מספר מצומצם של אנשים היה מודע למבצע מטעמי ביטחון".
סוגיית גרילנד - אי אוטונומי שבריבונות דנמרק - מעיבה על היחסים בין וושינגטון לקופנהגן במהלך כהונתו השנייה של טראמפ, שחזר על שאיפתו להשתלט עליו שוב ושוב. בתחילת השנה, אחרי המבצע בוונצואלה, החשש בקופנהגן מפני פלישה היה ממשי.
לפי התחקיר של תאגיד השידור הדני, קופנהגן ביקשה מפריז ומברלין, וכן ממדינות נורדיות, תמיכה פוליטית בהתמודדות עם טראמפ, באמצעות הפגנת סולידריות אירופית והגברת פעילות צבאית משותפת בגרינלנד. לפי המקורות, המצב החריף ב-3 בינואר, כשכוחות אמריקניים לכדו את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו במבצע בזק בבירה קראקס.
למחרת אמר טראמפ הזחוח כי "אדאג לגרינלנד בעוד כחודשיים", וחזר על כך ש"אנחנו צריכים את גרינלנד מבחינת ביטחון לאומי. זה כל כך אסטרטגי". הוא אף טען, ללא ביסוס: "כרגע גרינלנד מלאה בספינות רוסיות וסיניות בכל מקום".
מקור ביטחוני דני בכיר אמר לתאגיד השידור "כשטראמפ המשיך לומר שהוא רוצה להשתלט על גרינלנד, ואז מה שקרה בוונצואלה קרה, היינו צריכים לקחת ברצינות כל תרחיש". במקביל, גורם אירופי אמר לפייננשל טיימס: "אחרי ונצואלה, הם האמריקנים חשבו שהם יכולים לעשות הכול. לקחת את הדבר הזה, ואת המדינה הזאת".
זמן קצר לאחר מכן הוטסה לגרינלנד יחידה צבאית קטנה שכללה חיילים מדנמרק, צרפת, גרמניה, נורבגיה ושבדיה, לבירה נוק וליישוב קנגרלוסואק שבו יש שדה תעופה. באותה עת אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון כי הכוח הראשוני יחוזק בנכסים יבשתיים, אוויריים וימיים.
לפי הדיווח, פריסה נוספת כללה חיילים דנים מובחרים וכוח צרפתי המיומן בלחימה באזורים קרים והרריים. מטוסים דניים וכלי שיט צרפתי נשלחו לעבר צפון האוקיינוס האטלנטי.
הפריסה הוצגה כחלק מתרגיל צבאי משותף בהובלת דנמרק בשם מבצע "סיבולת ארקטית", אך למעשה היה זה כיסוי להיערכות לפלישה אמריקנית אפשרית. לפי הדיווח, דנמרק החליטה להילחם במקרה של התקפה, בין היתר בפיצוץ מסלולי המראה בנוק ובקנגרלוסואק כדי למנוע ממטוסים אמריקניים לנחות.
"המחיר עבור ארצות הברית היה צריך לעלות. היא הייתה צריכה לבצע פעולה עוינת כדי להשיג את גרינלנד", אמר מקור ביטחוני דני, תוך שהוא מודה כי סביר שהכוחות לא היו מצליחים להדוף מתקפה אמריקנית שכזו.
מאז, ריכך טראמפ את הטון שלו בנוגע לגרינלנד. ב-21 בינואר הוא הצהיר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס: "אני לא רוצה להשתמש בכוח. אני לא אשתמש בכוח. כל מה שארצות הברית מבקשת הוא מקום שנקרא גרינלנד". בהמשך, אמר טראמפ כי הוא מבקש "משא ומתן מידי" כדי להגיע לפשרה ולהרגיע את המשבר.
בימים אלו הוא עסוק במלחמה באיראן, אך בקופנהגן משוכנעים ששאיפותיו כלפי גרינלנד לא השתנו והן עשויות לצוץ מחדש בעתיד.