הפגיעה במתקני הגז בדרום פארס לא הייתה רק עוד תקיפה במערכה בין ישראל לאיראן אלא נקודת מבחן רגישה ביחסים בין וושינגטון, ירושלים ומדינות המפרץ. ככל שעובר הזמן, מתברר שהפער בין הגרסאות הפומביות למציאות מאחורי הקלעים הולך ומתרחב.
מצד אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו מבהיר כי ישראל פעלה באופן עצמאי אחרי שגורמי ביטחון ובכירים אחרים טענו שהכל תואם ועודכן.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טען כי האמריקנים "לא ידעו דבר" על התקיפה בפוסט לילי ברשת טרות', ואחר הצהריים בחדר הסגלגל, מול ראש ממשלת יפן הוא הודה שדווקא כן ידע, מנתניהו בשיחת טלפון שזהו רצונה של ישראל והדגיש כי ביקש מראש הממשלה שלא לפגוע במתקני הגז. אלא שבמקביל, גורמים אמריקאים וישראלים כאמור הודו מיד כי היה התקיפה תואמה. נקודה, סוף פסוק.
הפער הזה לא מקרי. הוא נולד מתוך לחץ גובר מצד מדינות המפרץ, ובראשן קטאר, שרואות את עצמן נגררות עוד ועוד למלחמה שלא בחרו בה. עבורן, הפגיעה במתקן משותף לאיראן ולקטאר (הן למעשה חולקות את השטח, ע.ק) אינה רק אירוע צבאי, אלא איום ישיר על יציבות כלכלית ואנרגטית. הסנאטור הדמוקרטי כריס מרפי אף טען כי 17% מייצוא הגז של קטאר נפגע "לשנים".
דברים שרואים משם, לאו דווקא רואים כאן
מאחורי הקלעים, לפי גורמים באזור, התסכול גובר. לא רק מההסלמה אלא גם מהתחושה ש"אף אחד לא מצליח לשלוט בהתנהלות של נתניהו". האשמה הזו, חריגה בעוצמתה, משקפת עד כמה מדינות המפרץ חשות שהן משלמות את המחיר של מהלך שלא תואם איתן.
בנקודה הזו נכנס טראמפ לתמונה לא כמוביל מהלך, אלא כמי שמנסה לייצב אותו בדיעבד. ההודעה החריגה שפרסם, שבה התחייב כי לא יהיו תקיפות נוספות במתקן אלא אם קטאר תותקף שוב, נראית פחות כהצהרת מדיניות ויותר כניסיון להרגיע בעלי ברית זועמים, נתניהו הודה שאכן טראמפ ביקש מישראל להמנע או לפחות לעכב תקיפות שכאלה בעתיד.
גם דבריו של שר ההגנה פיט הגסת' מחזקים את התמונה הזו: ארצות הברית מגדירה יעדים ברורים אך מכירה בכך שלבעלות בריתה יש יעדים משלהן. במילים אחרות, התיאום קיים אבל השליטה מוגבלת.
התוצאה היא מציאות מורכבת: ישראל פועלת מתוך שיקולים צבאיים משלה, ארצות הברית מנסה לשמור על קו אסטרטגי רחב יותר, ומדינות המפרץ שהיו עד לאחרונה מתווכות מוצאות את עצמן בתוך זירת הקרב.
הפגיעה בדרום פארס חשפה לא רק יעד רגיש אלא גם את גבולות התיאום בין בעלי הברית. וככל שהמערכה נמשכת, השאלה אינה רק מה יותקף אלא מי באמת שולט בקצב ההסלמה.