לפני תשעה חודשים הוחזר עלי לאריג'אני במפתיע לתפקיד מפתח בצמרת האיראנית. לפני כשנתיים נדחק מחוץ לשורות ההנהגה, אך שב כאיש אמונו של חמינאי, מיד לאחר התקיפה הצבאית של ישראל על מתקני הגרעין של איראן - במלחמת "עם כלביא" ביוני שנה שעברה, וההתקפה האמריקנית על מתקני הגרעין בפורדו, נתנז ואספאהאן. זמן קצר לאחר מכן, בתחילת אוגוסט האחרון, מונה עלי ארדשיר לאריג'אני על ידי נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, לעמוד בראש "המועצה העליונה לביטחון לאומי" של איראן, גוף חדש מעל ארגוני המודיעין והביטחון הלאומי.
במאמר שפורסם לפני ימים אחדים על ידי ד"ר שולי בינה, מזרחנית ששירתה במשרדי ראש הממשלה והחוץ, נכתב כי: "נראה שהמינוי נבע ישירות מחולשתה והשפלתה של איראן בהגנה על אתרים אסטרטגיים מול התקפות ישראל". המאמר פורסם בגיליון חודש מארס של כתב העת "מבט מל"מ" (מבית המרכז הממלכתי להנצחה למורשת ולמחקרי מודיעין). עוד כותבת בינה כי "המינוי, שבא די בהפתעה, נעשה בתקופה קריטית למשטר הנתון במשבר כלכלי מתמשך, אופוזיציה המסכנת את יציבות המשטר ושינויים מפלגים בזירת החוץ: תבוסת החיזבאללה, התקרבות מדינות המפרץ, מצרים וטורקיה לארצות הברית של טראמפ ולקראת הסדרים חדשים ופתרון הבעיה הפלסטינית". היא מציינת כי: "העיתונות האיראנית תארה את לריג'אני כביורוקרט יעיל ופרגמטי שעמד בעבר בנחישות על עמדות פטרוניו ולכן, ישרת בנאמנות את ההנהגה הקולקטיבית של המשטר".
עלי לריג'אני נולד בשנת 1957 בעיר השיעית, נג'ף, בעיראק, לאב בעל תואר אייתוללה, שלימד בסמינר הדתי בעיר הקדושה לשיעה. המשפחה עברה לעיראק לאחר שהשאה התנכל לאנשי הדת ולאורח חייהם וחזרה לאיראן עם עלייתו של משטר קאסם בעיראק ב-1958 כאשר אימץ אידאולוגיה לאומית-עיראקית חילונית, והתנכל לשיעים האיראנים בתחומה.
מאות אלפי האיראנים שחזרו לאיראן לאחר שנים רבות בעיראק, אימצו לעצמם זהות דואלית-פרסית וערבית, שלטו בשתי השפות ושמרו על קשרי קהילה גם לאחר שחזרו לאיראן. עלי ואחיו לא המשיכו בקריירה דתית ורכשו השכלה חילונית. כתלמיד מצטיין למד מדעי המחשב באוניברסיטה אליטיסטית והמשיך בלימודי פילוסופיה. עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירת ארה"ב עסקה בפילוסוף עמנואל קאנט והשפעתו על המתמטיקה.
עם שובו לאיראן נשא לאישה את בתו של אחד ממקורבי האייתוללה ח'ומיני, מורתזא מוטהארי - חיבור שסלל את דרכו לאליטה הפוליטית של הרפובליקה האסלאמית. ב-1982, בעיצומה של מלחמת איראן-עיראק, הצטרף לריג'אני למשמרות המהפכה ומונה לסגן מפקד הארגון בדרגת אלוף, אך ככל הידוע, היה איש מטה ולא השתתף בלחימה. ב-1992 מונה על ידי הנשיא רפסנג'אני לשר התרבות והמורשת האסלאמית. בתפקיד זה וכאיש מחשבים, פעל לרפורמות והתיר אחזקת ציוד הקלטת וידאו והשכרת סרטים. ב-1994 התמנה למנהל רשות השידור האיראנית IRIB, תפקיד שנחשב חשוב יותר מתפקידו כשר וכך השתתף בדיוני הגופים הביטחוניים הצבאיים והאזרחיים, כחלק ממנגנון הטמעת התודעה. לאחר מכן היה חבר במועצה לביטחון לאומי, הוא שירת כיו"ר הפרלמנט האיראני ונציג חבל קום - תפקידים שונים בהנהגה האיראנית.
בשנים הבאות נלחם בסנקציות של האו"ם בשל פיתוח תעשיית הגרעין בניגוד למחויבותה של איראן להסכמי הפיקוח עם סבא"א. הוא מוכר במערב בעיקר כשניהל משא ומתן בהסכם הגרעין עם מדינות המערב והצליח במאמציו להביא את תמיכת הפרלמנט האיראני להסכם. לאחר מכן ירד ממעמדו וסולק מתפקידי מפתח, גם בשל חיכוכים פוליטיים ומשפחתיים, לרבות ניסיון כושל במרוץ לראשות הממשלה ב-2024.
במאמר המדובר, ד"ר בינה כותבת כי: "לאחר העימותים הצבאיים עם ישראל, איראן מצאה את עצמה לא רק מושפלת, אלא גם ללא שניים מתוך שלושת עמודי התווך של ביטחונה הלאומי: נזק עצום לשלוחה העיקרית שלה חיזבאללה, שלא נקפה אצבע לסייע לאיראן ב"מלחמת 12 הימים" ביוני 2025; השמדת חלק משמעותי מן הטילים ארוכי טווח וההפצצה הישראלית-אמריקנית על מתקני הגרעין. איראן המוחלשת איבדה גישה לשטח סוריה, לאחר נפילת בשאר אסד, נותרה עם הגרעין ועם החות'ים ומתמודדת עתה עם חידוש הסנקציות עליה באו"ם. היא מציינת כי "ההערכה במערב היא כי לריג'אני, ש"הוקפץ" לראשות ארגוני המודיעין האיראני, מונה על מנת לשקם את מעמדה של איראן במישור הבינלאומי והפנימי, מול המערב, לנוכח החזרת הסנקציות ומול מדינות ערב וטורקיה, שהתלכדו לקדם הסדר לסיום המלחמה בעזה.
הבדידות האיראנית בעולם האסלאמי בלטה במיוחד כשאיראן נאלצה להסכים להפסקת המלחמה בעזה כשהיא עצמה נותרת מחוץ לכל התהליך. ולבסוף, בעת המתקפה הישראלית בחודש יוני האחרון, לא זכתה לסיוע סיני או רוסי. לאריג'אני מיהר לחזק בריתות קודמות ונועד מיד לאחר מינויו עם פוטין במוסקבה, וכמי שרואה עצמו כבעל זהות איראנית-עיראקית - גם עם ראש ממשלת עיראק השיעי בבגדאד. במישור הפנימי, סביר שלאריג'אני משפיע על מקבלי ההחלטות לנהוג באיפוק יחסי כלפי מתנגדי המשטר בהפגנות הסוערות ברחבי איראן.